למה חשוב לדבר עם תינוקות ואיךיוצרים דיאלוג איתם

15.3.2013

מחקרים בתחום הניו ביולוגיה מוכיחים כי תינוקות צריכים תרגול וגירוי כדי שלא יתנוונו. מסתבר שהתפתחות מוחית לא תלויה רק בכמות החומר האפור או הדי אן אי שאיתו נולד התינוק אלא גם בתדירות ובכמה מהר קיבל המוח הצעיר גירויים. לא ברור כמה הורים יודעים זאת, אך מוחם של תינוקות רכים מוכן מראש לספוג ולהבין שפה בתנאי שהוא זוכה לחשיפה מספקת לדיבור. לדבר לתינוקות זה דבר מאוד קל. לא צריך לקנות לתינוקות משחקים מיוחדים או ספרים, פשוט צריך לנהל איתם שיחה. להסביר להם מה קונים בסופרמרקט, לנהל איתם שיחה על מה שהם רואים, שומעים או רוצים ולשאול אם הם רעבים, עייפים, רוצים לצאת מהעריסה ועוד. למרות שלדבר לתינוקות זה דבר קל, הורים רבים אינם עושים זאת בעיקר מהסיבה שהם אינם מבינים עד כמה הדיבור הזה חשוב. הורים רבים סבורים שמכיוון שהילד אינו מדבר, הוא אינו מבין שפה או לא מרוויח מדיבור, אך המציאות הפוכה לגמרי. אז נכון שלדבר אל התינוק זה לא תמיד נוח ומתאים, בעיקר אחרי חודשים חסרי שינה אך גם אם אתם מרגישים מותשים, או מטופשים לדבר אל התינוק, הממצאים מראים שכדאי לפטפט עם תינוקות כל הזמן. תינוקות מסוגלים לעבד שפה מהרגע שנולדו ועוד לפניו. עוד כשהיו ברחם הקשיבו לאמא כשהיא מדברת ולכן במחקרים רואים העדפה ברורה לקול האם, דבר שמרמז הכרות עם הקול והשפה בשלב העוברי. חוקרי שפה מצאו שתינוקות צעירים מאוד יכולים להבחין בין הברות שפה שנלקחו משפת אימם לעומת הברות של שפה זרה. מסתבר שהרבה לפני המילים הראשונות בגיל שנה, התינוק מבין ומכיר לא מעט מילים, ביטויים ומשפטים. יש חוקרים הטוענים כי בגיל ארבע חודשים התינוק מבחין מתי משפט מסתיים ומשפט חדש מתחיל גם אם אינו מבין על מה מדברים. בגיל תשעה חודשים תינוקות יודעים מתי מילה מתחילה ונגמרת וחלקם מבינים קרוב למעלה מ-100 מילים. זאת הסיבה שגם כשהתינוק מקשקש בגה ודה הוא מבין הרבה יותר ממה שמדבר.

חשוב לדעת כי תינוקות לא בהכרח מתחילים לדבר יותר מוקדם אם מדברים אליהם יותר מוקדם, אך הם כן יבינו יותר אם ידברו אליהם. תחשבי על עצמך, אם ידברו איתך איטלקית בהקשרים שונים את תלמדי להבין מה רוצים ממך, אך לאו דווקא תצליחי לדבר כדי לענות כל כך מהר. זאת לא אותה הקבלה  בין מוח צעיר לבוגר אך בהחלט דרך להמחיש הבדל בין הבנת שפה ודיבור.

איך יוצרים דיאלוג עם תינוק
ישנם הורים שלא ממש מבינים איך אפשר ליצור דיאלוג עם התינוק, הרי הוא לא מדבר. התשובה לכך היא לענות במקומו על פי הבעתו ופרשנות מתבקשת. לדוגמא:
אמא: בואי נועה, אוכלים עכשיו מחית בננה ואגס
תינוקת: בה, בה
אמא: הינה הבננה, הינה האגס את רואה, אני לקחתי אותם, טחנתי אותם במטחנה (האמא מראה) ויצאה מחית בננה ואגס (שוב להראות מה זה הבננה ומה זה האגס). בואי נטעם. זוהי הכפית, בואי תטעמי ממנה
תינוקת: בה, בא
אמא: אני רואה שאת מתרגשת, ומנסה להגיע למחית, טעים לך בפה ? כן, את רוצה עוד ? קחי..
תינוקת: בה, בה

הורים רבים רוצים שילדים ידברו מוקדם היות והם מייחסים לדיבור המוקדם קשר לאינטליגנציה. ואולם, אינטליגנציה הוא נושא כל כך מורכב ורחב שלא ניתן כיום לקשר בין דיבור מוקדם לאינטליגנציה. ישנם לא מעט ילדים שמדברים מאוחר ומגלים בבגרותם יכולות אקדמיות מבריקות. דיבור מאוחר עשוי להיות קשור למשתנים גנטיים כמו הבשלה של שרירי פה, מגדר (לבנות יש יתרון קל בשפה) ואישיות (יש ילדים שמנסים להגיד מילה גם אם לא מצליחים ואחרים לא ינסו עד שידעו שיכולים). זאת הסיבה שהדיבור עם התינוק לא צריך להיעשות מתוך תחרות אקדמית כלשהיא.

לסיכום,
דיבור מוקדם לתינוקות לא ישנה את המערך הגנטי שלהם אך בהחלט עשוי להגדיל את הפוטנציאל המוחי שלהם. איך גורמים לתינוק להבין שפה ? הטעות הגדולה היא להושיב מול טלוויזיה ולבקש מהם לצפות בה. שפה לא לומדים מטלוויזיה בגיל הרך, שפה לומדים מאינטראקציה אמיתית בין התינוק למבוגר. מבוגר שמעומד מול הילד מסביר, מדגים, מדגיש, שר, יוצר דיאלוג , מדבר בקצב איטי ומחפש הדדיות ותקשורת עם הילד. זכרו, גם אם התינוק לא יודע לענות לכם ואתם עונים במקומו על פי תגובותיו, אתם מלמדים אותו להתנהל בדיאלוג ויש לא מעט דברים שהוא לומד מהסיטואציה. הפכו את הדיבור לתינוק כשגרת יום יום והרווח של פיתוח השפה והתקשורת יהיה של כולם.