עד מתי נצרוך כשכבר לא צריך

12.11.2020

היומים של טרפת הקניות בשופינג איי אל אולי מאחורינו אך חודש הקניות של נובמבר עדיין לא הסתיים. לפי הדיווחים, הישראלים הוציאו מיליוני שקלים על קניות מוזלות ברשתות וזה אומר שמיליונים שוטטו בחנויות הוירטואליות במטרה לצרוך עוד מהחדש.

כמאמינה גדולה בתרבות האנטי צרכנית קיוותי שאולי הפעם הקורונה והסגר יעשו את שלהם. אולי הפעם האזרח הישראלי יחשוב אחרת. אולי יגיד לעצמו שהוא בעצם לא צריך כל כך הרבה ושאפשר לצרוך פחות, לקנות יד שניה , להשכיר או לשתף במה שכבר יש. ואולם, לפי נתוני המכירות ביומים האחרונים, נראה שלא רק שתרבות הצריכה חיה וקיימת, היא רק גדלה ומתנפחת. נראה שאין כל שובע מקניות.

הקפיטליזם ותרבות הצריכה שולטים ביד רמה ואנחנו ממשיכים לצרוך גם כשלא צריכים.

עד מתי ?
עד מתי נמלא את ביתו במיני פלסטיקים, גאדג'טים ומיני עיצובים ?
עד מתי נקנה לנו ולילדים עוד ועוד בגדים כשבפועל לובשים עשרית מהם ?
עד מתי נאמץ את תרבות היופי החיצונית המנחה אותנו להצטייד באין סוף מוצרי קוסמטיקה בלתי הכרחיים ?
עד מתי נמשיך לזהם את כדור הארץ מתוך צריכה אין סופית של מוצרים חדשים ?

מתי נראה שופינג איי אל שכולל חנויות יד שניה במקום חנויות שמוכרות פלסטיקים חדשים ?
מתי נקיים מכירות של תן וקח יומיומיות פיזיות ווירטואליות במקום להוציא מאות ועשרות אלפי שקלים על חדש ?
עד מתי נקנה עגלות תינוק, כיסאות לרכב ומיטות תינוק חדשות במקום להשכיר או לקנות משומש ?

זה דורש שינוי תפיסתי אך זה לגמרי אפשרי. אפשר לצרוך פחות ולקנות ממה שיש. הישן והמשומש אינו תמיד פחות טוב. לתינוק ולפעוט לא באמת משנה על איזה עגלה שוכב או באיזה אוניבריסטה הוא משחק. צריכה רבה של מוצרים אינה בהכרח מביאה לאושר אבל בודאות מזהמת את כדור הארץ.

אמן שבשופינג איי אל הבא אזרחי ישראל יוכיחו קצת יותר צריכה מסוג אחר.