ילדת בהפרשי זמן קצרים, מה מחכה לך..

תאריך : 30.4.15
שירי, אמא לזיו ועידו

כשנכנסתי להריון השני, זיו היה בן תשעה חודשים. לא תכננו את ההריון הזה אבל מאוד שמחנו שהוא הגיע. גם אני וגם בעלי כבר לא צעירים. חיכינו הרבה זמן עד שהתחתנו ועשינו ילד ובדיעבד זה היה נכון עבורנו. הספקנו לטייל, לראות עולם, ללמוד, לעבוד .. ועכשיו הכרנו את עולם הילדים. ילד ראשון היא סוג של חוויה ראשונית. הכל חדש, שואלים הרבה שאלות, מתעניינים ורוצים לתת ולעשות הכל עבור הילד. כשגיליתי שאני בהריון מאוד שמחתי כי האמנתי שאני נותנת מתנה גדולה לזיו, אח או אחות שיהיו חברים טובים. יש משהו בהפרש גילאים קטן בן אחים גם בגיל צעיר וגם בגיל מבוגר שפותח אפשרות לקרבה מאוד גדולה . אנ יודעת זאת כי אני ואחי קרובים יותר בקשר בגלל ההפרש הקטן. מה ילד יום, אנני יודעת, אני רק יודעת שההתחלה תהיה מאוד קשה..איך בדיוק אשן בלילה כששניהם יתעוררו, מתי אספיק לעבוד ? האם ישתלם בכלל לצאת מהבית שיש כל כך הרבה מה לעשות עם הילדים ? כמה עזרה ההורים של שנינו יוכלו לתת? ומה לגבי ההוצאות , זה נראה לי כמו 700 שקל בחודש הוצאות רק על חיתולים, מגבונים,מטרנה ושאר ענייני תינוקות..

שום משפט, שום תיאור, שום מנוחה, שום ארוחה דשנה שום כלום לא יכין אותך לעומס שיפול עליך. לעובדה שלא תוכלי לישון, לאכול, לדבר בטלפון ולהתייחס לעצמך ולבן זוגך כבעבר.

יש לך ילד בן שנה פלוס ועכשיו ילדת ? קבלי את תנחומי. את הולכת להיות מסכנה אמיתית למשך כמה חודשים ויותר אבל גם מאושרת מרגעי קסם מדהימים.

שום דבר לא יכין אותך לעובדה שבמשך שלושה חודשים ויותר לא תשני בלילה כי התינוק יקום פעמים או שלוש להאכלה והילד יתעורר בגלל חלום או מוצץ שנפל פעם אחת או פעמים. שבע כוסות קפה ביום ? גם זה לא תמיד יעזור….

שום דבר לא יכין אותך לעובדה שלא תוכלי לשבת לאכול כמו בן אדם כי כשתשבי לאכול בבוקר בדיוק התינוק יתעורר או יבכה ושתשבי בערב עם שני הילדים בערב ובצהריים תהיה עסוקה בלחתוך, לנקות, להאכיל ולדאוג שהבנדיט "הגדול" (בן השנה וחצי) לא יקום מכיסא האוכל לצניחה חופשית על הרצפה. גם אחרי האוכל לא תוכלי לאכול כי תהיה עסוקה בלנקות את כל הבלגן שהשאיר. רבע מהאוכל על הרצפה, רבע מהאוכל על כיסא האוכל, רבע מרוח על הפנים והידיים ורבע אחרון בבטן, תודה לאל. טוב אולי אני מגזימה אבל זה בהחלט תסריטים מהמציאות.

שום דבר לא יכין אותך לעובדה שלא תוכלי לדבר בטלפון כמו בן אדם במגוון שעות היום. לא משנה אם מדובר בשיחה לחברת הפלאפון, לבוס שלך או לחברה הטובה שלך. כל פעם יקרה משהו. פעם התינוק יבכה, פעם הפעוט יצרח, ישתולל ופעם נוספת במהלך השיחה את תהיה עדה לפוגרום שהפעוט הקטן מבצע בבית (צובע קירות, תולש וקורע ניירות שאת צריכה, פותח ושופך את כל תוכן שקית הפסטה על הרצפה ועוד ועוד…)

שום דבר לא יכין אותך לעובדה שלא תוכלי להגיע ו/או לתמיד בשום חוג או פעילות חברתית אשיית (מסעדה, חברים). פעם התינוק יעלה חום בגלל חיסון, פעם הפעוט יבכה בגלל שזקוק לך ולא מאפשר לך לצאת מהבית ופעם אחרת לא ישארו לך כוחות לצאת ולהתארגן, לאן אהיית אמורה ללכת

שום דבר לא יכין אותך לתחושה הנוראית שכמה עזרה שאת מקבלת , זה פשוט לא מספיק.

שום דבר לא יכין אותך לכמות הכביסות שתעשי. כל היום מכניסים ומוציאים בגדים לכביסה…

ולמרות כל הקושי האין סופי הזה ולמרות התחושה שאת חיה בין בקבוק, החלפת חיתול, מחיות, כביסות ושירי תינוקות, יהיה משהו מאוד מאושר , בריא ואופטימי בכל העסק הזה.

הבריאה שלך, הילדים שלך , חיים ומתפעלים אותך ואת העולם. מדי פעם הם מחייכים ומחבקים אותך ומדי פעם יש רגעי משפחה קסומים שאף מילה כתובה לא תוכל לתאר..

עצתי היא שתגדלי אותם בנחת, בחרי לא לכעוס ולהתעצבן על הילדים, על עצמך ובן זוגך, קבלי הכל בזרימה מוחלטת שלהחיים.

הכל יעבור ואז יגיעו הבעיות הגדולות יותר. איך אומרים : ילדים קטנים בעיות קטנות וילדים גדולים בעיות גדולות…