המומחיות הטבעית שלך כאמא

12.4.2013

שלום לכן אמהות יקרות,

היום אני רוצה להתמקד בנושא אמהות וסוגיית האמא הטובה – מי היא? מה היא?

ואני רוצה לגעת בנושא האמהות מכיוון אחר וקצת שונה.

הרבה מדברים על הקושי של אמהות טרייה, על רגשות אשם, חששות שאלות לבטים.

וכן, עברתי חלק נכבד מהדברים שהזכרתי עכשיו.

אבל קרה לי משהו מקסים לפני מספר חודשים.

ישבתי בחדר של הבת שלי ופתאום זה הכה בי בצורה מדהימה ומהפנטת.

אני אמא טובה!!

אני ממש אבל ממש אמא טובה!

וואו, התרגשתי… ופתאום עוד תובנה – אני אוהבת את האמהות שלי.

למרות הלבטים סביב שנת הלילה וגמילה מהנקת הלילה,

ולמרות החששות כי הילדה רזונת ולא עומדת בקריטריונים של האחוזונים והעקומות של טיפת חלב,

ולמרות החרדות בעקבות אובדן שחוויתי,

למרות הכל – הכל הכל…. אני אמא לתפארת.

למה? איך?

אז ישבתי עם עצמי וחשבתי למה ואיך…

כנראה כי אני מקשיבה לאינטואיציות שלי, אני זורמת עם הילדה שלי.

לעתים אנשי המקצוע, רופאים, אחיות בטיפת חלב עם כל הרצון הטוב מבלבלים אותנו ומוציאים אותנו מאיזון.

דר' דונלד וויניקוט שהיה רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי (1971-1896) קרא לרופאים באחת מהרצאותיו ב-1966 בבריטניה, ואמר כי עליהם להימנע מהתערבות בכל מחיר.

הוא המשיך וגרס כי אסור להתערב כאשר לאם יש יכולת פשוטה להיות אם.

אני קוראת לכן אמהות טריות לקחת את העצות של כל נשות המקצוע שסובבות אותנו, לסנן, לצנזר ולזכך לכדי החלטות שטובות ומתאימות לנו !!!

דר' דונלד ויניקוט עודד את האמהות של בריטניה של שנות ה- 60 במאה הקודמת, לשמור ולהגן על המומחיות הטבעית שלהן בתחום המיוחד הזה של טיפול בילדיהן.

הוא אמר כי מומחיות זו היא אינה נלמדת, וכי האמהות תוכלנה ללמוד מהרופאים והאחיות רק אם יעלה בידן לשמור על מה שטבעי להן מלכתחילה.

אגלה לכן סוד קטן – גם אמא שלנו לא יודעת הכל.

נכון שהיא גידלה כבר ילדים והם עכשיו ממש גדולים ומצליחים.
אבל דברים משתנים, זמנים מתחלפים וגם את אמא אנחנו צריכות לסנן דרך המסננת הגדולה שנקראת האמהות שלנו.

ולא, אני לא מתביישת לעצור ולשנות כיוון, גם אם אני באמצע תהליך וגם אם זה קצת נוגד את מה שאמרה יועצת כזאת או אחרת.

מי היא אמא טובה דיה ?

דר' דונלד וויניקוט קבע את המונח "אמא טובה דיה" כדי לבטא ולהמחיש גישה לא "מואדרת" של התפקיד האימהי.

הוא פנה לאמהות ואמר שאיך שהן זה מספיק טוב, כלומר אין צורך לנסות להיות מושלמות.

האם הטובה דיה, מתאימה את עצמה באופן פעיל לצורכי תינוקה.

היא פועלת מתוך אהבה צרופה וטהורה, ורואה את התוצאות בשטח.

אני קוראת לכל האמהות להתחבר לאינסטינקטים החייתים שלנו, להקשיב לקול הפנימי,

ולדעת שגם אם מלווים אותנו אנשי מקצוע מדופלמים זה לא מחייב ויש להפעיל שיקול דעת.

כשהבת הקטנה לי שולחת חיוך מלא שיניים קטנטנות אני נטענת מחדש ויודעת שפעלתי נכון.

אבל זה קשה

כן אני מסכימה שזה קשה מאוד.

אנחנו אמהות טריות, ושמו לנו בידיים אחריות על גורל של נשמה בעולם הזה… בהחלט אחריות גדולה.

אם אנחנו יוצאות מנקודת הנחה שבאמת ובתמים אנחנו יודעות להבדיל בין מה שעושה רע ומה שעושה טוב לילד שלנו, אנחנו יכולות להיות רגועות שאנחנו בכיוון הנכון.

כמובן שבהחלטות אקוטיות וכבדות משקל אני ממליצה מעבר להפעלת שיקול דעת, גם קצת לחקור וללמוד את עולם התוכן ומתוך בחירה מושכלת לברור מה טוב ומתאים לנו ולילד שלנו.

לא ללכת כמו עיוורות אחרי המלצות של בעלי סמכות כאלה או אחרים…

התרבות שלנו מציעה דברי ערך רבים, ואנו יכולות לקבל אותם מבלי לאבד את מה שיש לנו באופן טבעי.

ותמיד לסמוך על האהבה והכוונה הטובה שלנו.

באהבה,

יפעת ברכה,

צמיחה נשית ואישית