הפעוט בתנועה מתמדת, אינו מצליח להקשיב לכמה רגעים לספר ?

27.10.16
האם אפשר לדעת כבר בגיל צעיר אם יש קשיי קשב ופזיזות לילד שלך ?
האם צריך אבחון חיצוני כדי לדעת שלילד יש טווחי קשב קצרים ופזיזות יתר או שאפשר לאבחן אותם לבד כבר בגיל צעיר  ?

כיום נהוג לאבחן הפרעות קשב וריכוז סביב שנות בית הספר. הורים רבים מתחילים בתהליך ומאבחנים ילדים כבר בגיל גן חובה או כיתה א' ויש אחרים שעושים זאת בגיל שבע-שמונה. אבחון הפרעות קשב וריכוז נעשה בדרך כלל על ידי שילוב של תצפית רופא או נוירולוג ילדים בשילוב איסוף מידע דרך שאלוני הורים ומורה לצד תוצאות אבחון ממוחשב, בו משתתף הילד. אבחון קשב וריכוז מאפשר לילד לקבל הקלות ושעות עזרה בבית הספר, טיפולים פרה רפואיים (כגון ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי) לצד אפשרויות שימוש מסובסד בתרופות וטיפולים אלטרנטיביים על פי הצורך.

האם הפרעת קשב וריכוז עם או בלי אימפולסיביות היא תופעה שניתן לאבחן כבר בגיל צעיר ? למה צריך לחכות עד גיל חמש- שש כדי לאבחן ולטפל ?
הפרעת קשב וריכוז יכולה להתבטא בטווחי קשב קצרים ו/או בלתי אחידים עם או ללא אימפוליסיביות ו/או היפראקטיביות (צורך מוגבר בתנועה). בנוסף, היא יכולה להתבטא גם בקשיי תכנון והתארגנות. אלו נצפים בצורה ברורה יותר בגילאי בית ספר כאשר הילד נדרש להתארגן עצמאית עם חפצים ודרישות לימודיות מורכבות.

עיקר הבעיה באבחון בגיל הצעיר הוא נושא ההתפתחות והחשיפה לדרישות הסביבה. לוקח זמן עד שהילד גדל וניתן לדרוש ממנו לשבת, להקשיב ולבצע משימות שונות המחייבות קשב והתמדה. בגיל שנתיים יש מעט הרגלי ישיבה, למידה והקשבה ולכן חלק גדול מהמעברים של פעוטות מפעילות לפעילות וקפיצות מדבר לדבר מקושרים ישירות לגילו הצעיר של הילד ולרצונותיו לחקור את עולמו בדרכו שלו. למרות זאת אם תקשיבו לשיחות הורים תוכלו למצוא סימנים רבים לטווחי קשב קצרים ואימפולסיביות כבר בגיל צעיר. האם צריכים רופא משפחה או נוירולוג לאבחן את הילד או  שההורים יכולים כבר בגיל צעיר להכיר את מאפייני הקשב והריכוז של ילדיהם ?

שני אמא של אורי וליטל מספרת. "כשליטל הייתה בת שנתיים אני זוכרת שהייתה מקשיבה לספרים שהייתי מקריאה, מרכיבה פאזלים מעץ  יחד איתי ויושבת לאכול בנחת בארוחות המשפחתיות. אורי לעומת זאת  בן שנתיים וחצי לא עושה את זה כמעט. אין לו כמעט סבלנות לשבת להקשיב לסיפורים גם בבית וגם במעון, פאזלים של עץ הוא עושה בערך שני חלקים ואז עובר למשחק הבא ולאכול גם אין לו סבלנות. הוא לוקח שני ביסים מכל דבר וכבר רוצה לקום מהכיסא שלו. נראה לי שנולד עם קוצים בטוסיק. הוא תמיד מעדיף להיות בתנועה או טיול והישיבה איתו היא מאוד קצרה. תמיד צריכה לעניין אותו עם גירויים רבים ומהירים. אגב, לשבת לראות טלוויזיה הוא יושב כי זה מאוד מעניין אותו וגם התמונות עוברת מאוד מהר כך שלא צריך הרבה סבלנות לחכות למשהו שיקרה. אני לא צריכה רופא או נוירולוג שיגיד לי שלבן שלי טווחי קשב קצרים מאוד. אני כבר יודעת את זה לבד. אני רק מקווה שהוא יסתדר בעולם שצריך לשבת וללמוד לקרוא ולכתוב כשיהיה גדול יותר. חשוב לי לדעת שלא יהיה בסביבה שתתסכל אותו."

מה עושים כשרואים פעוט שמתקשה להקשיב לסיפור, או לשחק במשחק קצר או לשבת לאכול עד הסוף ? עושים מה שעושים בגיל מבוגר יותר בטיפולי הריפוי בעיסוק, חושפים את הילד בהדרגה לדרישות קצרות של קשב וריכוז בנושאים שמעניינים אותו ובהדרגה מותחים את משך הזמן של עיסוק בפעילות אחת מדקה, לשתיים ושלוש (מגבירים חקירה ומשחק ארוך) ומנסים להפחית נטייה לקפיצות רבות מפעילות אחת לשנייה. אם הילד אוהב כלי תחבורה רצוי שהסיפור או הפאזל יעסוק בהם. חשוב שהסביבה תהיה כמה שפחות מסיחה באמצעות גירויי רקע או טלוויזיה פתוחה, רדיו דלוק, אנשים שבאים והולכים וכד'. אפשר תמיד לקבל הדרכה אצל מרפאה בעיסוק בנושא. הדגש אינו על האבחון אלא על פיתוח הרגלי הקשבה ולמידה מהנים וארוכים יותר.אם תתמידו בחשיפה למשחקים, הוראות וספרים הדורשים הקשבה ותפחיתו את שעות המסך ומשחקי האיפד המהירים, יש סיכוי שתצליחו לבנות טווחי קשב משופרים ונפלאים. המוח בגיל הרך גמיש בצורה נפלאה לשינויים ולכן זה הזמן המוצלח ביותר לנסות ליצור הרגלי קשב ולמידה טובים. אל תזלזלו בכוחם של הרגלים, לא הכל מוכתב דרך הגנים שלנו