מחשבות על למידה מעונשים

22/4/2013

פסק זמן אינה המצאה של היום. הורים בעבר אולי לא קראו לזה פסק זמן, אבל הם השתמשו בפסק זמן כעונש. "לך לחדרך ותשאר שם". פסק הזמן ממשיך להיות שיטת ענישה מקובלת עבור הורים לילדים בני 3-2 שנים והורים לילדים בגיל 4 שנים לגננות ומורים. (הורים לילדים קטנים יותר מצאו שהטכניקה לא עובדת טוב עדיין).

יש הורים שיטענו כי לא מצאו כל ערך חינוכי בשיטת פסק הזמן. הורים אחרים יטענו כי פסק הזמן יעיל והוא מסייע לילד לחשוב על הבחירות שעשה. ואולם אם עונש פסק הזמן מסתכם בהוצאת הילד ממקום א' מרכזי והעברתו למקום ב' מבודד, מה לומד הילד מהעונש ? מה הערך החינוכי של פסק הזמן אם לא מעודדים אותו לחשיבה לאחר מכן?

פסקי הזמן עשויים יעילים ומלמדים הרבה יותר אם הילד נרגע בדרך כלשהי, חושב ומדבר על מה שקרה (צמוד לאירוע או מאוחר ממנו), ומה הוא יכול לעשות אחרת מעתה ואילך כדי להתאים עצמו לסביבה ולהשתלב בצורה מותאמת גם לו. המטרה של בידוד אינה לנדות או לדחות את הילד, אלא להפריד אותו ממצב בעייתי ולכם אם פסק הזמן מסתכם רק בהרחקה, הערך החינוכי של העונש מועט אם בכלל קיים.

הפעלת פסקי זמן הם שיטות נאותות כאשר הילד מורחק מיד בעבור התנהגות לא נאותה, ונדרש לשבת לבד בשקט ולחשוב על מה שעשה. זה יכול להיות מאד מועיל לעזור לילדים תוקפניים להירגע.

פסקי הזמן צריכים להיות מותאמים לגיל ולאופי של ילדכם, ולחומרת ההתנהגות הלא נאותה. החוק הפשוט לגבי ילדים בגילים 7-3 שנים הוא פסק זמן של דקה אחת לכל שנת גיל של הילד. הניחו שעון עצר כך שהילד ידע כמה זמן הוא צפוי להישאר במצב הזה.

כדי להיות יעילים אתם צריכים ללמד את ילדכם התנהגות חילופית.
אחרי הפסק זמן,בקשו את ילדכם לכתוב או לצייר מה הוא עשה שלא כשורה-או פשוט דברו אתו על כך. "מה תעשה בפעם הבאה". ילדים בוגרים יותר יכולים לומר הצהרה של כוונה-בציור, במשפט, או כמה שורות שמסבירות איך הם מתכוננים לשנות את התנהגותם. ילדים צעירים צריכים יותר עזרה, דומגאות ורעינות כיצד לפעול אחרת.

עליכם לזכור שפסקי זמן מומלצים כשהמטרה היא חיובית: לתת לילדכם סיכוי לקחת הפסקה לזמן קצר ולנסות שנית ברגע שירגיש טוב יותר. זמן ההרגעה מאפשר לילד לתפקד טוב יותר כיוון שהוא נותן סיכוי להרגיש טוב יותר. מכיוון שלמונח פסק זמן יש כל כך הרבה אסוסיאציות שליליות, אפשר לבקש מילדכם לתת לזה שם חדש כמו למשל מקום להרגעה או מקום להרגיש טוב.
עבור ילדים קטנים מאד, נסו לקחת פסק זמן ביחד במקום שמעודד שקט ורגיעה. מקום זה יכול לכלול כריות, או חפץ שאהוב עליו, או ספר לקריאה.

והעיקר להפוך את המצב הבעייתי למצב של צמחיה, למידה עבור ההורה ובעיקר עבור הילד