מה עושים כשהילד לא מקשיב ? מסקנות של אמא אחת

12.6.2013

ישנם הורים שזה ברור להם. כבר מגיל שהילד מבין מילים והוראות מחנכים לדחיית סיפוקים.  יש כאלו שמבינים את הצורך אבל בפועל לא דורשים כי חוששים מהתסכול או העימות עם הילד. יש הורים שעושים זאת חלקי או לא בעקביות ואז גם היכולת בהתאם. הכי קל לטווח הקצר זה לוותר, לאפשר לילד כל מה שרוצה, מתי ואיך. הרבה יותר קשה לחנך. לאלו שרוצים להבין למה כל כך חשוב לחנך לדחיית סיפוקים בגיל הרך קבלו את ההסבר הפשוט:

העולם, כפי שידוע לנו המבוגרים, אינו מתנהל לפי הרעיון אני רוצה – אני מקבל מיד. בעולם האמיתי אם אני רוצה משהו יתכן שאני אקבל אותו ויתכן שלא, אך גם אם אני אקבל אותו סביר להניח שיהיו מקרים לא מעטים שאני אצטרך לחכות זמן מה בשבילו. רוצים דוגמאות עבור הילד ?

הפעוט רוצה קינוח אבל קודם כל צריך לאכול את הארוחה העיקרית – דחיית סיפוק למתוק
הפעוט רוצה מים או מוצץ אבל אמא שכחה להביא אותם וצריך לחכות עד שנגיע הביתה – דחיית סיפוק אורלי
הפעוט רוצה ללכת לישון אבל קודם הוא חייב לחכות שיחליפו לו חיתול עם קקי – דחיית סיפוק שינה
הפעוט רוצה ללכת לגן המשחקים אבל קודם הוא צריך להתלבש – דחיית סיפוק משחק/תפקוד
הפעוט רוצה לעבור לשחק במשחק אחר אבל קודם צריך לאסוף ולסדר את המשחק הקודם בו שיחק – דחיית סיפוק במשחק
הפעוט רוצה לעבור דפים במהירות בעת הקראת הספר אבל קודם צריך להקשיב בכל דף למשפט שאמא קוראת או מסבירה – דחיית סיפוקים בהקשר של למידה
הפעוט רוצה לשחק בכדור אבל כרגע ילד או אח אחר משחק בו – דחיית סיפוק בהקשר חברתי

יש אין סוף דוגמאות של מצבים בהם הפעוט צריך לדחות סיפוקים.
אם אתם לא עושים זאת הרבה או בעקביות בהתחלה יתכן והילד יכעס, או יכנס למצבי התפרצויות זעם, אך ככל שהפעוט יתנסה במצבי דחיית סיפוקים (ככל שמוקדם, יותר טוב) כך יגדל לתפקד בחברה ובסביבה הנורמטיבית. הוא פשוט יבין כי אלו הם דרכי העולם וכך נוהגים כולם.

הורים, גננות, סייעות ואפילו סבים וסבתות – חינוך לדחיית סיפוקים הוא חינוך חשוב ביותר, התמידו בו ותהנו מהתוצאות.