תפריט
תפריט
13.3.2013
פתרונות לבעיית אי קידום הנשים בשוק העבודה
מאת: מיטל מזרחי
מתוך עבודתה הסמינריונית : אפליית נשים בקידום בעבודה
לבעיית אי קידום הנשים יש מגוון פתרונות שעשויים לעזור ולהקטין תופעה זאת, בסקירה זו אציג כמה פתרונות המוצעים למניעת בעיית אי קידום הנשים בשוק העבודה
על פי מאמרה של לבני טליה, הפתרון לבעיית אי קידום הנשים לעמדות בכירות, נעוץ בכמה גורמים: פיתוח של חובת ייצוג הולם, הקמת מנגנון של פוסק מכריע לנושא האפליה בשכר, עידוד מעבידים לקדם נשים.
ייצוג הולם – יש להקצות מכסות מיוחדות לנשים בכל עמדה ניהולית ולקיים מכרזים פנימיים לנשים בלבד לגבי דרגי משרות שבהן אין מידת ייצוג מספקת של נשים. בנוסף צריך שיהיה ייצוג מספרי הולם של נשים בוועדי העובדים, שמשפיעים על הקידום בתוך הארגון.
מנגנון פוסק – בגלל הקשיים והעלויות הגבוהות הכרוכות בהגשת תביעות בגין אפליה בשכר ובתנאים נלווים, דרוש מנגנון של פוסק מכריע, שייתן מענה מהיר ויעיל לכל עובדת שמתלוננת על אפליה מסוג זה.
עידוד מעבידים – מתן תמריץ חיובי כגון הטבות והקלות כלשהן במס למעבידים שיביאו לידי ביטוי את הנושא של ייצוג הולם של נשים בדרגים בכירים, יעזור מאוד מכיוון שבפועל אין כמעט אכיפה של חוקי השוויון.
לוטן טוענת, כי על מנת לקדם נשים לתפקידי ניהול, ניתן לנקוט בכמה פעולות:
פעולות מסייעות- שימוש בפעולות אלה הוא גם לעזור בשילוב נשים בשוק העבודה בכלל וגם לסייע לקידום נשים לתפקידי ניהול, פעולות אלה כוללות בתוכן: שעות עבודה גמישות, השתתפות בהוצאות על מסדרות לילדים, מסגרת לילדים במתחם העבודה, קורסים/השתלמויות לקידום נשים.
רישות- יצירת רשתות פנים ארגוניות ובין ארגוניות של נשים, שתפקידן הוא לסייע בהעברת מידע ולעזור בקידום נשים בתוך חברות ובין חברות.
קביעת נהלים בחברות או בהתאחדויות- קביעת נהלים המחייבים לייצוג מינימלי של נשים בדרגים הגבוהים.
העשרת מנהלות וחינוך לקידום נשים.
לפי מאמרו של משה מאור, על מנת ליצור מדיניות של קידום ושילוב נשים בשרות המדינה, חייב לקבוע בחוק פעולות שישנו את דרכם של המכרזים, אשר מהווים דלת ראשית לתפקידים בכירים בשירות המדינה. יש לצמצם את המינויים בפועל, להקפיד על רלוונטיות בין דרישות המכרז לדרישות התפקיד, לנטרל את הגורמים המקנים לגברים יתרון במבחני כשירות, לצמצם את המינויים לתפקידים בכירים ללא מכרז, והכי חשוב להגדיל את כמות הנשים המתמודדות על תפקידים בכירים בשירות המדינה.
לפי מאמרה של חנה הרצוג, המודעות הגוברת של נשים למעמדן החברתי והחיפוש הרב אחר דרכים ופתרונות שיביאו לשינוי אמיתי במצבן, גרמו לנשים רבות להגיעה למסקנה, שחייב להיות שינוי עמוק בסדר היום הלאומי-חברתי, ששיפור מעמדן אינו קשור רק בהן אלא בשינוי החברה כולה. רבים מאמינים בשוויון וקידום נשים, כך גם קובעי מדיניות. אך המרחק בין הסכמה עם ערך לבין עיצוב מדיניות ממשית לקידומו הינו רב. מתן התנאים הדרושים והזדמנות אמיתית ושוויונית לנשים להוכיח את עצמן בשוק העבודה יראה כי נשים הן כח עבודה מוכשר ויעיל שיכול להגיע להישגים מרשימים. הבעיה כיום היא שנשים צריכות להוכיח שהן מתאימות לעמדות סמכות ומנהיגות, אך ברוב המקרים לא ניתנת להם כלל הזדמנות להוכיח זאת.
