גורמים המונעים התקדמות נשים בעבודה בישראל

13.3.2013

הגורמים המונעים מנשים להתקדם בעבודה

מאת: מיטל מזרחי
מתוך עבודתה הסמינריונית : אפליית נשים בקידום בעבודה

בעשורים האחרונים חלה עלייה בשיעורי השתתפותן של נשים בשוק התעסוקה וכיום שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה נמוך אך במעט מזה של הגברים. אך עדיין שוק התעסוקה אינו מותאם לנשים, למרות שהן מהוות כמחצית מכח העבודה במשק. בשוק העבודהובבניית קריירות  עדיין ניתן לגברים יתרון משום שכוננו היסטורית לכך, מתוך הנחה שאצל נשים חיי המשפחה מתחרים מול דרישות העבודה ולכן נשים פחות מתאימות לקידום. בנוסף בעשורים האחרונים נשים המשתתפות בכח העבודה מושפעות באופן ישיר משינויים הנגרמים ממעבר מדפוסי עבודה "מסורתיים", שהמשמעות שלהם היא עבודה במשרה מלאה בארגון בעל היררכיה, לדפוסי עבודה "גמישים", שהמשמעות שלהם היא גמישות בשעות העבודה, במיקום העבודה, בתגמולים, מעידים על חולשתם של הנשים לעומת הגברים. על פי מאמרה של פוגל-ביז'אווי סילביה, הטוענת כי בעידן הניאו ליברלי, עידן הקפיטליזם הגלובלי, ישנם תהליכים ממוגדרים הגורמים לשינויים דרמטיים שמשפיעים על מיקומם של גברים ונשים בשוק העבודה. תהליכים אלה מושפעים מהתפיסות הקיימות על מהי 'נשיות' ומהי 'גבריות' ובמקביל משפיעים על תפיסות אלה וגם על מקומם של נשים וגברים בחברה. בשוק העבודה הישראלי פועלים כבר שנים רבות כוחות המגבירים את השתתפות הנשים ואת השוויון, דפנה יזרעאלי הסוציולוגית הפמיניסטית קראה לתהליך זה 'המהפכה השקטה'.

כיום המציאות מוכיח כי עדיין יש הבדלים ניכרים בין נשים לגברים בשוק התעסוקה. ההבדלים שגורמים לפערים מגדריים בשוק התעסוקה ובאפשרויות הקידום מצויים בחלקם במאפייני התעסוקה ואיכותה. אלו כוללים בין היתר מספר שעות עבודה שבועיות, ניסיון וותק ורמת השכר.

שעות העבודה המעטות של נשים לעומת גברים נמצא כגורם עיקרי לאפליה המגדרית ולקשיי נשים להתקדם לעבר משרות ניהוליות. מתוך הספרות עולה כי נשים עובדות בממוצע פחות שעות בחודש מגברים, המספר הממוצע של שעות העבודה השבועיות של נשים עומד על 36.2 ושל גברים 45.5 . חוקי העבודה בישראל מאפשרים לאם לילדים צעירים לעבוד פחות שעות, כדי שתוכל לשלב את מחויבותה לילדים ולמשק הבית עם עבודתה ולכאורה זו הטבה סוציאלית, אך בפועל יציאתן המוקדמת של נשים מעבודתן פוגעת בהן וחוסמת את השתתפותן של נשים ברשתות החברתיות והפוליטיות של הארגון, וגם את השתתפותן בישיבות המתקיימות אחר הצהריים ולכן, שעות העבודה המוגבלות של נשים הן גורם ראשון במעלה לאפלייתן בקידום בעבודה. נשים נותנות פחות שעות עבודה מכיוון שגם כיום נשים הן המטפלות העיקריות בילדים ובבית, למרות העלייה הניכרת של נשים בשוק התעסוקה, לא חלה במקביל עלייה בהשתתפות הגברים במטלות הבית, ועל כן מספר שעות העבודה שנשים משקיעות בטיפול במשק הבית ובילדים גבוה משמעותי מזה של הגברים. בדומה לדברים אלו טוענת דוברין, כי באופן כללי נשים מגיעות פחות מגברים למשרות בכירות וניהוליות וכי הדבר קשור באיזון הנדרש מן הנשים בין העבודה לבין תפקידיהן במסגרת הבית והמשפחה, ומשרות אשר מאפשרות שילוב תפקידים זה הן על פי רוב אינן בעלות אופק רחב לקידום.  על פי מאמרה של דפנה יזראעלי,  המציג מחקר המודד מחויבות לעבודה כמערכת של השקפות ביחס לעבודה נמצא כי מחויבותם של מנהלים ומנהלות שווה. למרות שגברים שוהים יותר שעות במקום העבודה בזמן שלנשים יש מחויבויות נוספות ולכן הן פחות חופשיות לעשות זאת, עדיין השקעה פחותה של שעות אינה מעידה על יעילות פחותה ובמקרים מסוימים נשים מספיקות יותר עקב הלחץ שנתונות בו ומגבלת הזמן.

גורם נוסף המונע מנשים להתקדם בעבודה הוא הקושי לצבור ותק וניסיון בעבודה.
חיי העבודה של נשים מאופיינים בהפסקות ממושכות עקב לידות, הריונות, והצורך לטפל בילדים קטנים. מאותן הסיבות נשים עובדות פחות שעות נוספות, הן צוברות פחות ניסיון מקצועי, פחות ותק, וכך קטנים הסיכויים שלהן לקידום תעסוקתי. לעומת זאת חיי העבודה של הגברים מאופיינים ברציפות, בשעות נוספות מרובות, בצבירת ניסיון מקצועי ובקידום מהיר יותר בסולם הדרגות המקצועי. מחקרים מראים כי נשים אשר יוצאות משוק התעסוקה לפרק זמן ממושך, נפגעת המוביליות התעסוקתית שלהן, מה שמעכב את הקריירה של אותן נשים, פוגע בקידומן ומהווה פגיעה כלכלית לטווח הארוך. חשוב לציין כי העובדה שגברים משרתים במילואים ויכולים להיעדר ימים שלמים מהעבודה, דבר הפוגע כביכול בשעות עבודתם, אינה פוגעת במעמדם בעבודה, מכיוון שמילואים נתפסים כחובה לאומית, בעוד הדימוי של האישה כאחראית על חובות המשפחה, נחשב לעבודה שהאישה נוטלת על עצמה מרצונה המלא ואינו מחייב הכרה מיוחדת. דבורין מאוששת את הטענה כי כתוצאה מוותק וניסיון בעבודה, גברים מקודמים בשעורים גבוהים יותר מנשים ברוב שנות הוותק הנצבר אצל אותו מעסיק, אך כאשר יש לעובדים וותק של עשרים שנה ויותר, נשים מקודמות מעט יותר מגברים.

גורמים נוספים המסכלים קידום נשים הם: דעות קדומות וסטריאוטיפים בכל הקשור ליכולתן של נשים ולתפקידו, העדר גורם נשי לחיקוי, העדר ניסיון ניהולי, מחויבות לאחריות אישית או משפחתית, העדר הדרכה ויעוץ, התנערות של הנהלת הארגון ממחויבות לקידום נשים, הדרה מרשתות לא פורמאליות.

נוכח הבדלי שעות העבודה, הניסיון והוותק ונוכח אפליה המגדרית קיימים הבדלי פערי שכר בין נשים לגברים.שכרן של נשים לשעה נמוך יותר וכמובן ששכרן החודשי נמוך יותר גם כן, שכרן החודשי של נשים בממוצע עומד על 6,285 ברוטו לעומת שכרם החודשי של גברים הממוצע שעומד על 9,669 ברוטו. השכר לשעת עבודה של נשים ברוטו עומד על 41.8 לעומת 49.6 לגברים. בקרב עובדים בכירים בשירות המדינה נמצא פער של 860 ₪ בשכר ברוטו בין גברים לנשים שהם בעליי אותם מאפיינים (גיל, וותק, דירוג, מצב משפחתי וכו'), פער זה נגרם עקב תשלום בגין "עבודה נוספת", המכיל בתוכו שעות נוספות וכוננויות נתון זה מצביע על כך שחוק שכר שווה לעובד ולעובדת אכן משפיע, אך תמיד אפשר למצוא עוד דרכים לתגמל את הגברים לעומת הנשים.

אך למרות הישגיהן של הנשים, המצב בתחום של עבודה ושכר ממשיך להיות בעייתי, וחלק גדול מהנשים עובדות בעבודה חלקית או משתלבות במקצועות המוגדרים "נשיים", כלומר בעלי הכנסה נמוכה ויוקרה נמוכה בהתאמה. בנוסף במקצועות אלה בא לידי ביטוי העדר ההזדמנויות לקריירה במונחים של עלייה בשכר, מעמד וסיכויים לקידום. ומכוון שנשים מרוכזות במקצועות נשיים ובתפקידים שוליים המאופיינים בשכר נמוך יחסית, נמנעת מהן הגישה לתגמולים כלכליים ברמה גבוהה.  לפי מאמרה של יזראעלי, אפשר לראות את ההשלכות לכך שנשים מרוכזות במקצועות המוגדרים "נשיים", לדוגמא, נמצא כי רופאים לא רוצים שנשים יגיעו לעמדות בכירות במקצוע משום שזה יגרום למקצוע לאבד מיוקרתו כי תדבק בו סטיגמה נשית.

גורם נוסף ומפתיע המונע מנשים להתקדם בעבודה קשור בהתנהגותם של נשים בעמדות השפעה בארגון.לוטן, מצאה כי כאשר נשים נמצאות בעמדות השפעה בארגון, הן נוטות להתנהג באופן לא מודע למגדר, הן למרבה הפלא אינן פועלות לשיפור מצבן של נשים אחרות בארגון ולעיתים הן נוהגות בצורה שעשויה להרע אותו. ההסבר לכך הוא שנשים אלה חוששות שאם יעסקו בענייני נשים הן עלולות להיראות כמי שדואגות לנשים בחברה על חשבון הדאגה לאינטרס הכללי של הארגון ולטובת המשקיעים. מה שגם מסכל את קידומן של הנשים. ואם נשים עלולות להתנהג ככה, אי אפשר לצפות מהגברים להתנהג אחרת. ולפי כך מאמרה של יזראעלי, מראה כי גברים הנמצאים בעמדות בכירות, נוטים להביא גברים נוספים לחוג המנהלים וכך שוללים מהנשים קבלת כוח בארגון.