על זיכרון וחשיבת עתיד אצל תינוקות
האם ידעת שחשיבת העתיד אצל ילדים מבשילה רק בגילאי חמש עד שבע ? לעומת זאת אל בעלי חיים מבשילה קודם לכן. מחקרים מראים כי תפיסת הזמן והעתיד בפרט מתחילה בשלב מאוחר של הילדות . ישנם שתי גישות פסיכולוגיות עיקריות העוסקות בהבנת התפתחות הזמן. לפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד . תפיסת הזמן מקושרת להתפתחות האגו ודחיית סיפוקים. בתקופת הינקות התינוק רוצה לקבל מייד סיפוק לרצונותיו. הוא רעב ולכן בוכה שרוצה לאכול מיד. ואולם, בעזרת הוריו לומד התינוק לדחות סיפוקים על ידי הפער המפתח בין הזמן שבו מעוניין לאכול ובין הזמן שמקבל את האוכל. בהדרגה לומד התינוק להתאים את הקצב הפנימי לקצב החיצוני הנורמטיבי סביבתי. בשלב הצעיר אצל תינוקות, הילדות היא מאין אירועים קצרים שנשכחים מהר ואינם קשורים זה לזה. ככל שהילד גדל הוא זוכר טוב יותר את העבר ולומד לקשר בין ארועי עבר והווה. בהדרגה לומד ליצור מהם רצף.
הסבר נוסף להתפתחות הבנת הזמן והעתיד מבוססת על הגישה הקוגניטיבית של פיאז'ה. גישה זאת מתייחסת להתפתחות הבנת הזמן בהקשר של התפתחות התנועה במרחב. תינוק בתחילת דרכו לפי פיאזה נעדר תפיסת זמן. התחלת ההתפתחות קשורה לזיהוי של רצף אירועים והבנה שאירוע א' מגיע לפני אירוע ב'. כלומר הוא לומד להכיר את האירועים והסדר בהם מתרחשים. בשלב מאוחר יותר לומד להבחין ארועים ארוכים וקצרים יותר. בשלב מתקדן לומד להאט או לזרז קצב של פעולה. כל התהלכים האלו תורמים להתפתחות הבנת מושגי רצף, הקשורים למושג הזמן. בנוסף, על מנת שיתפתחמימד הזמן צריכים להתפתח ייצוגים סמלים של הארועים בחייו של התינוק והסדר בהם מופיעים. היות ויכולת הזיכרון אצל תינוקות אינה מפותחת דיו כבסיס להבנת זמן וניבוי, רבים מהאירועים נחווים כרגעים מבודדים ונפרדים, ללא קשר ביניהם.
רק בגיל חמש לפי פיאזה יש הבנה טובה של הבחנה בין עבר הווה ועתיד. כמו כן נוצרת בתקופה זאת יכולת יצירת התסריט במוח ועל פיו חיזוי העתיד. התמצאות בזמן באופן מדוייק יותר מתרחשת סביב גיל שבע והבנה של מימד זמן רחוק כמו היסטוריה רק בגיל ההתבגרות.
קראו עוד בטודלרס על התפתחות קוגניטיבית של תינוקות