נשלחת לצילום רנטגן ? מודעות לסכנות הקרינה ? צילומי רנטגן ילדים מסוכנים

11.2.2013

נזקי קרינה בבדיקת רפואיות
מבוסס על מאמר של שרית רוזנבלום בידיעות אחרונות בתאריך 8/7/2012

הידעת עד כמה בדיקות ההדמיה מסוכנות ? צילומי רנטגן ילדים הם מצב מסוכן ויש לבדוק תועלת וחלופה לפני ביצוע.
צילום רנטגן חזה = שהות של שלושה ימים בשמש
צילום רנטגן עמוד שדרה,אגן, ובטן= חמישה חודשי חשיפה לשמש
סי.טי חזה= 400 צילומי רנטגן חזה= 1200 ימים בשמש.

השימוש בבדיקות רפואיות הכוללות הקרנות גדל בין השנים 2004 ל-2010 ב-50%. בשנת 2004 בוצעו בישראל כ-80 בדיקות סי.טי לכל אלף נפש, ואילו בשנת 2010 גדל המספר ל-120 בדיקות לכל אלף נפש. בשנת 2010 בוצעו בכל הארץ כ-970 אלף בדיקות סי.טי, למעלה מ-50 אלף צנתורי לב, 30 אלף בדיקות אניוגרפיה (הדמיה של העורקים), ו-25 אלף בדיקות סי.טי לחולי סרטן. כל הבדיקות האלו כרוכות במינונים גבוהים של קרינה מייננת. רופאים מתלוננים על כך שעל כל דבר קטן שולחים לבדיקת סי.טי, והחולים מוקרנים לעיתים קרובות שלא לצורך. כמו כן אין מספיק פיקוח ואין בקרת איכות טובה על הסיבות לביצוע הבדיקות. האלטרנטיבה הפשוטה היא בדיקת MRI שלא כרוכה בקרינה מייננת ואינה מסוכנת, אבל גם יקרה הרבה יותר ולרוב גם לא זמינה, ולכן אף קופת חולים לא מעוניינת לשאת בעלויות היקרות של הבדיקה.

בארה”ב חושבים מספר פעמים לפני ששולחים לבדיקות סי.טי, כי מבינים שיש לכך השלכות בריאותיות ארוכות טווח. הרופאים מבינים היום שהנזק של הקרינה מצטבר במשך השנים, וכל בדיקה נוספת רק מחמירה את המצב. ביחוד חמור המצב עם ילדים קטנים במקרה שמתחילים להקרין אותם בקרינה מגיל צעיר. אין כל בטחון לגבי בריאות הילדים האלו אחרי 30 או 40 שנה. צילומי רנטגן לילדים צריכים לעשות במינון נמוך ובקפידה. הקרינה המייננת שברפואה עושים בה שימוש רב, מסוגלת לחדור את רקמות הגוף, ועלולה לגרום נזק לחומר הגנטי של התא. ברוב המקרים הגוף מתקן באופן טבעי את רוב הנזק, אבל חלק מאזורי הגוף עלולים להישאר פגומים וליצור מוטציות גנטיות שעלולות להתפתח לגידולים ממאירים אחרי מספר שנים. האזורים הרגישים ביותר בגוף לקרינה זאת הם העיניים,איברי הרבייה, בלוטת התריס, והדם.

רוב החשיפה לקרינה הזו מקורה בבדיקות רפואיות. סי.טי אחראית ל-50% ממנה, רפואה גרעינית ל-25%, ותהליכים פולשניים אחרים כמו צנתורי לב שמתבצעים תוך כדי קרינת רנטגן אחראים ל-15% נוספים. האוכלוסייה הרגישה ביותר לקרינה מייננת היא תינוקות וילדים. ילדים שאמותיהם עברו צלומי רנטגן בזמן ההיריון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן במהלך ילדותם, ובעיקר סרטן הדם. גם מבוגרים שקיבלו במהלך חייהם הקרנות נגד מחלות סרטניות כמו לימפומה, נמצאים בסיכון לפתח סוגי סרטן נוספים במהלך חייהם.

למרות המידע הזה על נזקי הקרינה, לא תמיד מקפידה המערכת הרפואית להקטין את הסכנה. מתברר כי פגים ותינוקות שנזקקים עם לידתם להערכה רפואית הכוללת צלומי רנטגן, נחשפים לעיתים קרובות לקרינה מיותרת ומזיקה.
כתוצאה ממצאים אלו פרסם משרד הבריאות הנחיות שממליצות לצמצם את השימוש בבדיקות רנטגן או סי.טי בילדים, ולהשתדל למצוא תחלופה בבדיקות שלא כוללות שימוש בקרינה. כמו כן המליץ המשרד לנטר את מכשירי הרנטגן הקיימים ולוודא שהבדיקה מבוצעת תוך שימוש ברמת הקרינה המינימלית , ולהקפיד על כיסוי האיברים הרגישים שהם בלוטת התריס, ואיברי המין בסינר עופרת.

בשנת 2010 פרסם משרד הבריאות חוזר הנוגע להגנת המטופל מקרינה מייננת בחשיפה רפואית. החוזר קובע כי על הרופא להפנות את המטופל לתהליך הדמיה הכולל קרינה מייננת תוך כדי שיקול ההצדקה לטיפול מול חלופות הקיימות לבדיקה. כמו כן נדרשים הצוותים הרפואיים להקטין עד למינימום את רמת הקרינה בזמן ההליך הרפואי, ולבחון את רמות הקרינה בכל הליך מול ההנחיות המקומיות או הבינלאומיות. כן נקבע בהוראת המשרד כי בבדיקות וטיפולים עתירי קרינה יש לתעד בתיקו של המטופל פרטים שיאפשרו להעריך את מנות הקרינה שאליהם נחשף המטופל.

הנחיות נוספות מדברות על הימנעות מבדיקות קרדיולוגיות הכרוכות בקרינה מייננת, ולהעדיף תחליפים נטולי קרינה. כמו כן נקבע שאסור להביא לארץ מכשירים עתירי קרינה בלי מונה גייגר שצמוד אליו, ושמכשירי הסי.טי יצוידו בתוכנות שמאפשרות להקטין את מינון הקרינה בלי לפגוע באיכות התוצאות.

לפני זמן קצר המליצה המועצה הלאומית לרפואה קהילתית במשרד הבריאות, להפחית בהרבה את השימוש בבדיקות הדמיה לכאבי גב תחתון. לפי ההמלצות אין לבצע בדיקות הדמיה כאלו בששת השבועות בראשונים להופעת הכאבים, אלא רק במקרה של אירוע חריף כמו תאונת דרכים או חשד למחלה חמורה. יו"ר הועדה ד"ר אמנון להד קורא לציבור הרופאים לשקול את ביצוע הבדיקה ולאשר אותה רק במקרים נחוצים ומוצדקים.

המלצות להימנעות מקרינה רפואית מיותרת

שאלו את הרופא אם הפנה אתכם לבדיקה שיש בה חשיפה לקרינה מייננת
בקשו ממנו לשתף אתכם בתהליך קבלת ההחלטה שלו לגבי בצוע הבדיקה, ושאלו אותו האם הבדיקה באמת חיונית
בקשו ממנו לשקול את הסיכונים בקרינה אל מול התועלת הפוטנציאלית בביצועה.
שאלו את הרופא אם אפשר להסתפק בבדיקה רפואית בעלת קרינה נמוכה כמו צילום רנטגן, או בבדיקה שלא כרוכה בקרינה כמו למשל בדיקת אולטרסאונד.
אם אתם זקוקים לבדיקות הדמיה באופן שגרתי בגלל מחלה כרונית, שאלו את הרופא אם אפשר להגדיל את מרווחי הזמן שבין הבדיקות
רשמו לפניכם את בדיקות ההדמיה שעשיתם ובאיזה זמן, כדי שתוכלו לעקוב אחרי רמת הקרינה שנחשפתם אליה במשך השנים
אל תיזמו ביצוע בדיקות עתירות קרינה רק כדי לוודא "שהכל בסדר" , ואל תבצעו בדיקות כאלו על דעת עצמכם. צילומי רנטגן ילדים מסוכנים בטווח הארוך.