טודלרס » אחרי לידה » חופשת לידה » לא הכל פתיר
14.3.2013
לא הכל עובד ולא הכל פתיר, כדאי להתחיל להכיר בכך..
תינוק שלא מפסיק לבכות יכול לגרום לחוסר שפיות של ההורים. ישנו משפט שאומר שילדים עד גיל שלושה חודשים בוכים הרבה לא משנה מה עושים, במקרה של הבת שלי זה היה עד גיל חצי שנה. נתתי חלב, ומגע, עיטוף, מוצץ, שינה, ערסול אבל כל פעם שהורדתי אותה לעריסה היא בכתה. מה אפשר עוד לעשות, שאלתי את כולם ? אין שום דבר שאת יכולה עוד לעשות ואת עוד לא עושה, אמרה חמתי. ישנם תינוקות שבוכים הרבה בגיל צעיר ולא משנה מה תעשי זה לא ישנה. פשוט תתרגלי ותקבלי את זה. הזמן יעשה את שלו, היא תגדל, תרגע, תלמד להביע את עצמה אחרת והבכי יפחת.
חמתי המקסימה, אכן צדקה. הדבר היחיד שעזר, זה הזמן. ככה זה עם תינוקות וילדים. לפעמים שום דבר לא עובד ומה שנשאר זה פשוט לקבל את העובדה שזה המצב הנתון ולתת לזמן לעשות את שלו. פעמים רבות הילדים עצמם פותרים את הבעיות. חלק מהתפקיד של להיות הורה זה לזהות מתי פשוט מצבים אינם פתירים ופשוט להסתדר איתם, לשמור על שפיות וחוש הומור מפותח
חלק מהילדים לדוגמא, יכולים בגיל שנתיים וחצי- שלוש להיראות הכי מוכנים לגמילה מחיתולים אך בפועל הם מסרבים לשתף פעולה עם התהליך. הם ישמחו לקרוא ספר על הסיר של ציונה ולשחק עם הסיר שקניתם להם אבל פיפי וקקי הם יעשו רק בחיתול. ומה הלאה, כשתתייאשו ותוותרו, ביום בהיר אחד הילד שלכם פשוט יבחר לעשות תמיד פיפי וקקי בסיר. זה נקרא בשלות רגשית. אין שום דבר שתוכלו לעשות כדי לקדם עוד את תהליך הגמילה. הזמן יעשה את שלו. אם שום דבר שאתם עושים כדי לקדם תהליכים ולפתור בעיות לא עוזר , אולי כדאי פשוט לקבל את המצב כמו שהוא. זה נקרא לשנות גישה, לא להלחץ ולהלחיץ, לתת את הזמן לעשות את שלו ולשמור על גישה רגועה למצב.
ספציפית לגבי הורדה מהידיים ובכי הנגרם מכך, ישנם תינוקות פגים או כאלו שנולדו במשקל נמוך שזקוקים הרבה יותר למגע. הם בוכים המון כשאינם נמצאים על הידיים. הם זקוקים לזמן ממושך במשך היום במנשא על ההורה כדי לחוש את החום והביטחון להם כה זקוקים. קראו עוד בנושא : על שיטת קנגרו