מוצאת את עצמך מנהלת משא ומתן עם הילדים ?

10.17.17

"אמא, אני לא מוכן ללבוש את החולצה הזאת לגן, רק את החולצה של ספיידרמן". אמא, אני לא הולכת לגן אם את לא מביאה לי עוד עוגיה".

ישנם הורים שנתנו לילד לבצע בחירות רבות בחייו כבר בגיל הרך אם גידלתם ילד שנהנה ומורגל בקבלת החלטות כבר בגיל צעיר, סביר להניח שתקבלו ילד מאוד דעתן . אם נראה לכם שכל אמירה וגבול שלכם פתוח למשא ומתן, כנראה שאתם בבעיה. אמרתם לו שמותר לו לבחור ממתק אחד אחרי הארוחה אבל הוא מיד פתח איתכם במשא ומתן להוסיף עוד שני ממתקים ? כנראה שהילד שלכם כבר מכיר את עולם המסחרה. זה לא בהכרח דבר רע. אחרי הכל מדובר בניסיון לשפר את מצבו ולקבל את מה שרוצה. נטייה זאת עשויה לשרת אותו לקבל דברים בעתיד בבבית ספר, עם חברים, בעבודה, אצל נציגי שירות…. חשוב מאוד לפתח את נושא המשא ומתן לגישה מתווכת ולא חד צדדית. המצב לא תמיד יהיה שהילד צודק או שההורה צודק. יחד עם זאת, החיים יהיו בלתי נסבלים להורה אם כל גבול שהוא יציב יהיה נתון למשא ומתן.

אם החיים שלכם התמלאו במשא ומתן מול בנכם החל ממה שלובשים בבוקר, מה או כמה אוכלים, איך יושבים באוטו וכד אז יתכן אחת משתי אפשרויות. אפשרות ראשונה שאתם הורים כנועים למדי כך שהכבוד שהילד רכש לחוקים והעקרונות שלכם מתערער. אפשרות שניה היא שאתם מציבים מראש חוקים רבים מדי שגוררים חוסר שביעות רצון רבה מצד ילדיכם.

חינוך בגיל הרך – מה עושים כשיש יותר מדי משא ומתן מול הילד

תהיה הסיבה למצב, הדרך להחזיר את העמידה בגבולות ויחסי הכוח המתאימים בין הורה לילד הוא באמצעות הפסקת המשא ומתן. לצד זאת חשוב להבין מאיזה סגנון הורות מתפתחים מצבי המשא ומתן.

הורים כנועים – הדבר הראשון שהורה צריך להזכיר לעצמו כשהוא מעמיד גבול כלשהוא, היא הידיעה שיש רציונאל מאחורי הגבול הזה ושהוא יודע יותר טוב מה טוב עבור הילד. אם אתם נכנעים לדרישות הילד שוב ושוב, יתכן ואתם סובלים מקושי בהפעלת סמכותיות. תזכורת עצמית ותזכורת אסרטיבית לילד למה הגבול הוצב (למה אוכלים רק ממתק אחד, למה קוראים רק ספר אחד לפני השינה) יכולה לסייע. הסבירו לעצמם כי הילד יפגע יותר אם יפתח אמונה שהוא בלעדית מחליט על עצמו והוא בלעדית שולט בסביבתו, הנחה שרחוקה מהמציאות.

הורים עקשנים – אם אתם הורים עקשנים מדי  תמצאו את עצמכם מתמקחים עם הילד על דרישות שבסופו של דבר תענו להם בחיוב. תצטרכו להבין כי אתם נגררים לויכוחים מטופשים ובלתי חשובים כמו איזה חולצה תלבש, זאת שהוצאתם עבורה או זאת שהיא הוציאה ובחרה. חשוב לזכור שכדי לשמור את הכוח ההורי בידכם  אינכם צריכים לתת לה לחוש חסרת כוח. אם תבחרו את משאי המתן שלכם יתכן ותווכחו כי אתם מייצרים גבול בתחומים  שאין להם השלכות. ישנם הורים רבים שמגלים נוקשות מול הילד רק בגלל שעמוק בליבם הם חוששים לאבד שליטה בו.

חשוב כי כל הורה יבין שכאשר ילד מתנגד לגבול מסויים, הוא מנסה לבטא ולנסח את האני המאמין שלו או את הרצונות שלו ויש לאפשר לו זאת. נכון שיש מקום לעבוד על הניסוח והשימוש בשפה יותר מעודנת אך הביטוי ישאר בשפתו של הילד ובדרך שנאמנה לעולמו.

ההורים שבאמצע – מרבית ההורים אינם כנועים מדי ואינם שתלטנים מדי. הם נעים בסקלת האמצע, אך גם היא לא פשוטה מול הסחטנות ולחצי המשא ומתן.  לעיתים קרובות אנחנו כועסים על עצמנו שנכנענו לילד בנושא כלשהו מתוך עייפות או לחלופין שהתעקשנו על נושא אחר פעוט ערך  אשר במצב אחר הינו נענים לדרישת הילד. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו חושבים על הדרך הנוקשה מול הילד באמצע הלילה עם רגשות אשמה עד כדי כך שיום אחרי נקנו לו צעצוע מטופש ויקר ונביא לו ממתקים בארוחת בוקר. אכן, דרך המלך להורות טובה אינה פשוטה אך היא תמיד תכלול מחד גמישות והבנה של צרכי ורצונות הילד ומנגד עמידה בגבולות ללא משאי ומתן על פי עקרונות וערכים החשובים לנו כהורים.