בעבודה כל הזמן ומחפשת שינוי כדי להיות עם הילדים ?

21.4.2013

רוני, אמא לשני ילדים בני 4 ושנתיים מספרת. במשך שנים עברתי ככלכלנית במשרד יוקרתי. עבדתי שעות מטורפות, הרווחתי משכורת יפה, הרגשתי מאוד מסופקת מהעבודה ומהסטטוס שלי אבל הילדים לא קיבלו את מה שהיו צריכים. אספתי אותם מהצהרונים, הכנתי ארוחות ערב מאוחרות, עשיתי כביסה בלילה אבל לא באמת הייתי נוכחת בחייהם. הסמנים לא איחרו להגיע ויהלי הגדול פשוט פיתח הפרעות רגשיות. הוא מאוד התקשה להפרד ממני בגן, בכה המון והיה ברור שהוא זקוק לי בבית. בשלב מסויים נכנעתי ועזבתי את העבודה. עשיתי שינוי מקצוע, הפכתי לסייעת בגנים ופניתי את כל הצהריים ואחר הצהריים לילדים. היום הילדים במקום אחר, גם רגשית, גם לימודית. הם פשוט מרגישים שיש אמא בבית. אמא שפנויה לשחק, להכין אוכל ולהקשיב. אני שמחה שעזבתי את העבודה כי הילדים מאוד חשובים לי אבל אני יודעת שמבחינה מקצועית אני רחוקה מלמצות את עצמי…

תמי, אמא לשני בנות בנות שלוש וארבע. אני אף פעם לא יצאתי לעבוד. תמיד הרגשתי שאני צריכה להיות עם הקטנות וללוות אותם. באיזה שהוא מקום אני תמיד מרגישה מפוספסת, חולמת ללכת ללמוד, לעבוד בחברה, להשתלב בעסקים. אני מרגישה שבאיזה שהוא מקום ויתרתי על עצמי ולא בצדק.בעבר טובת הילד נראתה לי תמיד יותר חשובה מטובת ההורה אבל היום אני מבינה שזה לא נכון כי אסור, אסור לוותר על עצמך..

טובת הילד מול טובת ההורה
אימהות רבות מתקשות למצוא את מיקום וטובתם ביחס לצרכים האין סופיים של הילדים, המשפחה ומסגרת הבית. קל יותר לוותר לעצמך ופשוט להקדיש את חייך לילדים ולמשפחה. המסקנה של אימהות רבות היא שצריך למצוא איזה שהוא אמצע שמשלב את טובת ההורה עם טובת הילד ושויתור עצמי גבוה מדי יוביל בסופו של דבר לא רק לפגיעה באם אלא גם בפגיעה בחיי המשפחה. אם את לא תהיה מרוצה מהתנהלות חייך, באיזה שהוא שלב הדבר יפגע בהתנהלות שלך מול בעלך וילדיך.
אל תוותרי על עצמך, על קריירה, על תחומי עניין משמעותי ועל שמירה על קשרים עם חברים כי הם אלו שיטעינו אותך ויספקו לך את הכוח להמשיך במרוץ האין סופי של עבודה וגידול ילדים.

להיות אמא טובה אינו אומר להיות אמא נוכחת כל היום. זמני איכות קצרות יכולים להיות הרבה יותר משמעותיים מאשר נוכחות שאינה קשובה וחסרת אנרגיה לאורך כל היום. זכרי, הילדים שלך לא בהכרח זקוקים לך כל היום. נסי לזהות את הזמנים שהילדים זקוקים לך, בדקי למה הם בעיקר זקוקים (זמן איכות כמו ישיבה משותפת בארוחת ערב, זמן מגע של חיבוקים ונשיקות, עזרה בשיעורי בית ). היכולת שלך להיות שם כשהם זקוקים לך (כל אחד בדרכו שלו) חשובה ביותר ואינה בהכרח בא על חשבון שעות עבודה וחברים.