למה הגמילה אינה פשוטה, איך גומלים פעוט ממוצץ ומה מומלץ לעשות אחריה

3.8.2017

כל ילד נגמל ממוצץ בגיל ושלב אחר בחייו. ידוע כי ככל שהגמילה נעשת בגיל מבוגר יותר עשוי להיוצר יותר קושי להגמל מהמוצץ מעצם כוח ההרגל. המוצץ גם אביזר שקשור להתניה. לדוגמא יש ילדים שיכולים להרדם רק עם מוצץ היות והם יצרו קשר בין המוצץ לשינה. בזמן הגמילה מהמוצץ אנחנו רוצים לפרק את ההתניה הזאת.  זאת גם הסיבה שלא כדאי לדחות את גמילת המוצץ לגיל מבוגר מדי. בארץ הורים רבים גומלים בגיל 3-4. הילד הגיע לגיל 4 והחלטתם שבגיל היום הולדת יגמל ממוצץ ? יופי, אז רק איך עושים את זה בדרך חינוכית ושיתופית.

יש הורים שנראה להם פשוט כל העניין. מה הבעיה לגמול ממוצץ ? פשוט מעלימים אותו וזהו. אז שזהו, זוהי לא התשובה הנכונה מבחינה חינוכית. למוצץ יש ערך ומשמעות רגשית עבור כל ילד שמשתמש בו. הורה שבוחר להעלים יום בהיר אחד את המוצץ מבלי לשתף את הילד, עלול ליצור בכי רב, כעסים והתקלויות לא נעימות. כמו שאתם לא רוצם שיעלימו לכם חפץ שאליו אתם קשורים ובו אתם משתמשים, אין כל סיבה להעלים לילד את המוצץ רק בגלל שהגיע לשלב שבו בוגר מספיק להיגמל.

גמילה ממוצץ איך עושים את זה נכון מבחינה חינוכית

שיתוף – השלב הראשון הוא לשתף את הילד בתובנה כי בשלב מוקדם כלשהו הוא יאלץ להיפרד מהמוצץ היות ומדובר בשימוש בחפץ של ילדים קטנים והוא כילד גדול כבר אינו זקוק לו. חשוב להראות לו ולדבר איתו על מצבים בהם אינו זקוק למוצץ ומסתדר בלעדיו.

קביעת תאריך – חשוב לקבוע לילד ולשתף אותו על תאריך או יעד ברור שהחל מזמן זה יגמל מהמוצץ. לדוגמא, כשנחגוג לך יום הולדת של גיל 4 נפרד מהמוצץ. חשוב בסמוך לתאריך לתזכר את הילד על בסיס יומי.אפשר להגיד משהו בסגנון : עוד 4 ימים נחגוג לך יום הולדת ואז נגמל מהמוצץ

טקס פרידה ממוצץ  – אז יום הולדת 4 הגיע והגיע הזמן להפרד מהמוצץ. איך עושים זאת ?  יש הורים שפשוט זורקים את המוצץ לפח ומראים לילד, אך לזרוק מוצץ לפח אינו דבר חינוכי. הרי למוצץ הזה היה הרבה ערך ומשמעות רגשית עבור הילד, אז ככה פשוט לזרוק לו או לבקש ממנו לעשות זאת ? מסתבר שיש דרכים יותר חינוכיות להגמל ממוצץ.  הינה כמה רעיונות :

א אפשר להכין קופסה יפה ולתת לילד לקשט אותה, להכניס את כל המוצצים לקופסה וללכת למסור אותה לבית תינוקות קרוב. אפשר לעשות הסכם עם הגננת שמקבלת מהילד את הקופסה להביא לו מתנה כלשהי שהיא תמסור לו. אפשר להסביר לילד שהוא כבר אינו זקוק למוצץ אך יש תינוקות קטנים שכן זקוקים לו ושכדאי לתת להם את המוצץ. בצורה כזאת גם הילד מעורב בנתינה, המשכיות של השימוש ותפקיד המוצץ (כך שלא פוגעים בערך המוצץ) וגם הוא מקבל פרס. בהחלט דרך מאוד חינוכית ומכובדת לסיים את שלב המוצץ

ב. אפשרות שנייה זה להצמיץ את המוצץ לבלון הליום ולהפריח אותו לאוויר ביחד עם פתק או ציור או לתלות את המוצץ על עץ

ג. אפשרות שלישית זה לבקש מהילד למסור את המוצצים שלו להורה ובתמורה לקבוע איתו מראש פרס או גמול שמאוד רוצה לקבל בעבור הגמילה מהמוצץ.

אין דרך חזרה
ברגע שהחלטתם להיגמל מהמוצץ, אין דרך חזרה. בדיוק כמו גמילה מחיתולים. לא חוזרים לחיתול אם קשה. אפשר לעזור לילד רגשית על ידי מתן פרס יומי . לדוגמא, על כל ערב שהילד הצליח להרדם בלי המוצץ בשבוע הראשון, יקבל פרס. אפשר לקדם יותר הסחות דעת ולתת לילד להקשיב לקלטת שמע (סיפור) שתסיח אותו מהצורך במוצץ ואפשר פשוט לשבת ליד הילד יותר כדי לעזור לו להרדם בלי המוצץ בלילות הראשונים. בכל מקרה חשוב לגלות רגישות לצרכים הרגשיים ולנסיגות של ילדים בעקבות הגמילה. לא תמיד זה פשוט, אבל יש דרכים לא מעטות כמו פרסים, הסחות, הסברים ועוד שיעזרו להניע את התהליך בהצלחה.

בהצלחה !