הפעוט חושב שהוא מחליט מה יאכל או מתי ילך לישון ?

28.10.2013

גיל שנתיים הוא תקופה מאוד לא פשוטה, בעיקר שמדובר במשפחה מורחבת ושאי אפשר לתת את כל תשומת לב לזעטוט הקטן. סביב גיל שנתיים הילד נמצא בשלב התפתחותי הנקרא שלב האוטונומיה. הוא רוצה לבחור הכל, במה ישחק, לאן ללכת, האם יאכל ומה, מה אמא תעשה, האם אבא ילך או ישאר. הוא חושב שהוא צריך ויכול לקבוע הכל ואילו הסביבה צריכה להענות לו בצורה מיידית וחיובית על כל דרישותיו. ההורים והגננות צריכות להסביר, להראות וללמד אותו שיש דברים שהוא יכול לקבוע ולהחליט ויש דברים שנקבעים עבורו.

גבולות לילד בן שנתיים מה ההורה קובע
הורים רבים עובדים עד שעות מאוחרות ואוספים את ילדיהם מלאי רגשות אשמה. מצב זה מוביל אותם לרצון לתת לילד בחירה ושליטת יתר בחייו, דבר שפוגע בהתנהגותו ובחינוכו.
הורים לילדים בגיל שנתיים צריכים לקבוע לילד גבולות וסדר בתחומים הבאים:
מתי ומה אוכלים – לא שואלים את הילד מה רוצה לאכול והאם רעב, מגישים אוכל בשעה חמש וחצי -שש על השולחן ונותנים לו לבחור מה שרוצה לאכול מתוך מה שיש בצלחת
מתי מתקלחים – הזאטוט יתנגד אך זה לא בחירה שלו. בשעה נקובה אחרה"צ (עדיף לא יותר מדי מאוחר) עושים מקלחת או אמבטיה
מתי אוספים את המשחקים ומסיימים את שלב המשחק והפעילות – הילד יכול לרצות עוד לשחק אך החל משעה נקובה מסיימים ועוברים לזמן מקלחת, ארוחת ערב ושינה
מתי ואיך נכנסים לישון – ההורה קובע מתי מסיימים לשחק והולכים לישון
איזה פעילות ואיפה עורכים אותה לאחר הגן – ההורה קובע את סדר היום והפעילויות המתאימות ליד

גבולות בגיל שנתיים מה הילד יכול לקבוע
הילד יכול לקבוע מה אוכל מתוך הצלחת שההורה יכין לו
איזה משחקים לשחק בבית
איזה ספר או מספר ספרים רוצה שההורה יקריא לו לפני השינה
האם רוצה לנסות לעשות פיפי/קקי בסיר או לא.
במידה וההורה מעוניין בחירה מתוך שתי אפשרויות מה ילבש לגן או מה ילבש לשינה.

לסיכום, חשוב שפעוט בן שנתיים יקבל חינוך שמציב מולו גבולות ברורים לגבי מה ההורה בוחר או איך מתנהל הבית לעומת דברים שהוא יכול לבחור. הצבת הגבול הברור והעקבי הזה יספק סדר ומובנות ויחסוך הרבה בעיות התנהגות בהמשך הדרך.

קראו עוד בנושא
ילד בן שנתיים מרביץ