איך גידול הפעוט יהפוך לקל יותר

12.4.2013

סביב גיל שנתיים הופכת ההורות למצב קשה ומתיש למרבית ההורים. הזאטוט הקטן כבר מצליח לעשות המון דברים לבד ונכנס לשלב האוטונומיה. בשלב הזה הוא רוצה לקבוע ולהחליט הכל ולא רק מה שנוגע אליו אלא גם מה שנוגע להוריו ולאחיו. הוא רוצה להחליט, הוא רוצה לשלוט. אז למי קשה לילד או להורים ? להורים כמובן. הזאטוט הקטן אינו רוצה לשכב כדי שיחליפו לו חיתול, אינו רוצה ללכת לישון, אינו רוצה לעשות מקלחת, אינו רוצה לאכול סלט. למה ? כי הוא רוצה להחליט ולקבוע וגם רוב הפעילויות השגרתיות האלו לא מעניינות עבורו, הוא מעדיף לשחק ולהנות מהאופן שבו מצליח להפעיל את הסביבה.

גיל שנתיים הקשה לא חייב להיות כל כך קשה. כן, מדובר בתקופה לא פשוטה, עם צורך רב להעמיד גבולות, להסביר, להיות עקבי אך בהחלט מדובר במשימה אפשרית.
כיצד גיל שנתיים הופך להיות פחות קשה ?

ליצור שגרת יום ברורה ועקבית ולהסביר לילד מה עומד להתרחש כל יום (סדר האירועים). אם צריך, לשבת עם דף ועיפרון ולכתוב אותה כך ששני ההורים וכל הילדים ידעו מה צפוי באותו יום.

ליצור שגרת זמנים ברורה ועקבית (מתי אוכלים, מתי מתקלחים, מתי נכנסים למיטה) -שגרה ברורה שמוסברת לילד מפחיתה משמעותית בעיות משמעת

לבצע הטרמות לפני כל מעבר – לדוגמא, אחרי שנסיים להרכיב את שני הפאזלים האלו הולכים להתקלח.

לגלות אסרטיביות ועקביות בדרישות שלכם. לא לוותר לילד בכל הקשור לביצוע שגרות היום (מתי ואיך אוכלים, מתקלחים, הולכים לישון).

לא לשאול את הילד שאלות הקשורות לשגרה ולסדר יום. אין שום סיבה לשאול את הילד אם הוא רעב או רוצה לאכול. בשעה חמש וחצי-שש מגישים אוכל ויושבים לאכול. הילד בוחר מה שהוא רוצה לאכול מהצלחת שלו אך אינו קובע מה מוגש לו.

לתת לילד 2-3 אפשרויות בחירה בתוך פעילויות משחק

לאפשר לילד לבחור מה שהוא רוצה לשחק או לעשות בבית, אמרו לו מספיק מה לעשות במהלך הגן.

לא להכנס עם הילד לעימותים וויכוחים מיותרים. המילים לא עובדות, רק המעשים. אתם קובעים את התנהלות הבית.

להשתדל תמיד להחליף חיתול בין משחקים ולא במהלך משחק כדי לא לפגוע רצף פעילות.

לא להגיב בצורה קיצונית להתנהגות שלילית של הילד, יתכן וזה רק יגרום לו לרצות לחמם את האווירה יותר. במקרה ההטוב  יהיה אפקטיבי רק לטווח הקצר