תפריט
תפריט
22.5.2013
פניות ציבור לגבי ביצוע בדיקות סינון שמיעה ליילודים בבתי חולים
סיכום ממצאי ועדה בנושא בדיקות סינון שמיעה אצל ילודים – מציאות ישראלית 2009
הישיבה שהתקיימה ביום 26 למאי 2009 נערכה בעקבות מידע שהגיע לוועדה כי בדיקת סינון שמיעה נעשית רק בחלק מבתי החולים בארץ
משתתפי הישיבה
אורי מקלב-היו"ר, חיים אמסלם-ח"כ
מוזמנים:
ח"כ עפו אגבאריה
ח"כ רחל אדטו
אנואר חילף-רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר
ד"ר מיקי דור-ראש שירותי רפואה, מ"מ ראש מינהל רפואה, משרד הבריאות.
תלמה הרצנו-קלינאית תקשורת , משרד הבריאות.
ד"ר שרה זנדברג-מפקחת ארצית של ליקויישמיעה, משרד החינוך.
רו"ח נעמי פרסטר-ראש אגף גזברות והכנסות, שירותי בריאות כללית.
אמיר בן ארי-אגף התקציבים, שירותי בריאות כללית.
טובה ארצי-קלינאית תקשורת ארצית, שירותי בריאות כללית.
גלית כספי כהן-מנכ"לית מיח"א.
עופרה וקס- קלינאית תקשורת, מיח"א.
אריאלה זייציק-קלינאית תקשורת,שמע.
מרים פלד-קלינאית תקשורת, שמע.
יצחק זילברברג- סמנכ"ל שמעיה
אסתר יאיר-מנהלת חינוכית, שמעיה.
ד"ר דפנה בן ארי-תל השומר
מנהלת הועדה-שלומית אבינח
עוזרת מחקר ומידע-דפנה סידס כהן
היו"ר אמר כי החליט לקיים את הישיבה כי הגיע אליו מידע שממנו מתברר שבדיקת סינון שמיעה נערכת רק בחלק מבתי החולים בעיקר באיזור המרכז, בירושלים , ובבית חולים סורוקה בבאר שבע, בעוד שבאיזור הצפון לא מתבצעת הבדיקה בכלל.לדעתו חשוב לפעול כמה שיותר מהר כדי לפתור את הבעיה כיון שיש לכך השלכות בריאותיות וכספיות. לדעתו צריך להגביר את מודעות ציבור ההורים לחשיבות הבדיקה והדגיש את הצורך בשיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים במידה ומתגלית בעיה בשמיעה אצל היילוד.
ח"כ רחל אדטו סמנכ"לית בית חולים שערי צדק לשעבר ורופאה במקצועה,טענה כי היא דאגה להכנסת בדיקות סינון שמיעה לכל התינוקות בבית חולים שערי צדק. לדעתה הבדיקה חשובה ביותר וגם לא יקרה במיוחד. היא הגישה הצעת חוק שמחייבת את בתי החולים לבצע את הבדיקה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.לדעתה, בתי החולים שלא מבצעים את הבדיקה יכולים להיות חשופים לתביעה משפטית. ח"כ אדטו רוצה לדעת מי אחראי על ביצוע הבדיקות, האם בתי החולים או משרד הבריאות?
ח"כ עפו אגבאריה טוען שבדיקת סינון שמיעה לא נעשית לכל האוכלוסייה, ובמיוחד במגזר הערבי יש בעיות קשות בנושא. הוא פנה למשרד הבריאות שידאג שהבדיקה תעשה לכל יולדת בארץ ולא דווקא באזור המרכז כפי שזה היום.
ח"כ חיים אמסלם חושב שיש להגביר את המודעות בדבר חשיבות הבדיקה אצל ההורים. הוא טוען שהבדיקה נעשית לטובת הילד ולכן אין מקום לחיסיון רפואי. לדעתו גם אם מיעוט קטן באוכלוסייה לא משתף פעולה, אין לשנות את המדיניות בנושא.
ד"ר מיקי דור, ראש שירותי רפואה , ומ"מ ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, מסר בישיבה שבדיקת סינון שמיעה מתבצעת רק בבתי החולים הממשלתיים שיבא ואסף הרופא.לטענתו, עקב חשיבות הבדיקה, משרד הבריאות מתכוון לבצע את הבדיקה לכל התינוקות לפני שחרורם מבתי החולים. הוא הודיע שיש סיכום תקציבי לנושא בין משרד הבריאות למשרד האוצר. לדבריו, מחיר הבדיקה של סינון שמיעה הוא 42 ש"ח. אם בממוצע נולדים בארץ 150000 תינוקות בשנה, אז העלות השנתית של הבדיקה היא כ-6.3 מיליון ש"ח. כדי שהבדיקה תתבצע בכל בתי החולים בישראל, פועל משרד הבריאות לשינוי בחוק של תעריף אשפוז יולדות, כך שיכלול עלות ביצוע בדיקת סינון שמיעה.
ד"ר דור גם טען כי מכיון שלקות שמיעה לא נכללת במצבים או במחלות שחלה עליהם חובת דיווח, אין בידי משרד הבריאות מספרים מדוייקים לגבי ילדים עם ליקויי שמיעה, וזאת בטענה של סודיות רפואית.
ד"ר שרה זנדברג, מפקחת ארצית על ליקויי שמיעה במשרד החינוך התרבות והספורט, אמרה שככל שיש יותר שירותים באזור, כך יש קשר גדול יותר לאתור ליקויי שמיעה. לטענתה, בצפון ובדרום הארץ הילדים מאותרים בסביבות גיל שנתיים שזה גיל מאוחר מאד. בגיל לידה ולפני כניסה לכיתה א זהו השלב הקריטי בחיי הילדים שיש לבצע בדיקות שמיעה.
ד"ר זנדברג דורשת ממשרד הבריאות לבצע בדיקות שמיעה לכל הילדים המועמדים לכיתה א במו שמתבצעות היום בדיקות ראייה למועמדים לכיתה א, וזאת כדי לאתר ליקויי שמיעה שמתפתחים בגיל מאוחר יותר אצל ילדים. היא טוענת ששמיעה תקינה חיונית להתפתחות השפה והדיבור של הילד, וגם להתפתחותו הרגשית והחברתית, האיתור המוקדם של ליקויי שמיעה, ושיקום מתאים יאפשרו בעתיד, שילוב רב יותר של ילדים במסגרות חינוכיות רגילות.
ד"ר זנדברג חישבה כי שעת חינוך מיוחד יקרה יותר ב-400 ₪ מאשר שעת חינוך בחינוך הרגיל. היא חושבת שיש צורך לשתף פעולה עם גורמי המקצוע כדי לבצע הסברה והתאמת תוכנית לכל המגזרים באוכלוסייה.
הגברת תלמה הרצנו, קלינאית תקשורת במשרד הבריאות, אומרת שישראל נחשבת למדינה שבה מאותרים ילדים עם ליקויי שמיעה בגיל מוקדם יחסית. כיום מאותרים ילדים בממוצע בגיל 9 חודשים, והשאיפה היא איתור מוקדם בגיל 6 חודשים.לטענתה, ליקוי שמיעה היא לא מחלה שמחייבת דיווח מפאת צנעת הפרט, וגם לא כל ההורים מגיעים למרכזי השיקום. לדעתה, הבעיה העיקרית בעניין זה היא שיתוף פעולה מצד ההורים. חשוב שלהורים תהיה מודעות ושישתפו פעולה בכל הבדיקות לאיתור הבעיה.
מר אנואר חילף, רפרנט בריאות באגף תקציבים במשרד האוצר, בישר בישיבה שהנושא התקציבי סוכם בין משרד הבריאות למשרד האוצר לשנת 2010, שאז תוקצה תוספת של 6.5 מיליון ש"ח לתקציב משרד הבריאות עבור קיום בדיקות כאלו לכל התינוקות.
ד"ר דפנה אבן רוט, קלינאית תקשורת המכון שמיעה ודיבור של המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר, אמרה כי בבית החולים תל השומר מתקיים פרויקט סינון שמיעה כבר 12 שנה, והבדיקה מוצעת לכל יולדת בחינם. עוד אמרה שכל יולדת משוחררת מבית החולים עם מידע על ביצוע הבדיקה ותוצאותיה.
הגברת טובה ארצי, קלינאית תקשורת ארצית בשרותי בריאות כללית, אמרה שקןפת חולים כללית ביצעה בשנת 2001 פרויקט בדיקת סינון שמיעה חינם לכל היולדות בבתי החולים מאיר בלינסון וקפלן. לדבריה 93% מהיולדות הסכימו וביצעו את הבדיקה, אבל שהתגלתה בעיה בבדיקה וההורים נדרשו להמשך טיפול, לא היה שיתוף פעולה מצידם.
גברת גלית כספי כהן, מנכ"לית מיח"א ציינה שבמיח"א מטפלים בילדים עד גיל 6. מניסיונה רוב הילדים שאותרו מוקדם בגיל 7 חודשים , הצליחו להשתלב במערכות חינוך רגילות.
עקב אי ביצוע בדיקות סינון שמיעה באזור הצפון, לכאורה, אין ילדים חרשים, אבל לא כך המצב לאשורו. לדבריה בתל-אביב מגיעים למיח"א בגיל 6-7 חודשים, לעומת זאת בטבריה מגיעים למיח"א הגיל 21 חודש. יש תתייחסות שונה של המדינה לפריפריה מאשר למרכז.
נציגי הארגונים "שמעיה" ו"שמע" הדגישו את חשיבות המודעות מצד ההורים לשיתוף פעולה. לדברי קלינאיות התקשורת שנכחו בישיבה, ככל שהירידה בשמיעה חמורה יותר, כך היא תאותר מוקדם יותר.
בסיכום הישיבה, יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, הודיע שמשרד הבריאות קבע כי החל מה-1 בינואר 2010 , כל יולדת תהיה זכאית לביצוע הבדיקה בכל בית חולים בארץ. לכן בכוונתו לפנות למשרד הבריאות בבקשה לדאוג ולהיערך בצורה הנכונה לקראת שנת 2010 , כאשר הבדיקה תתבצע בכל בתי החולים, ולעשות את המקסימום כדי שהבדיקה תבוצע בסטנדרטים מקצועיים ואדמיניסטרטיביים, וגם לדאוג שיהיה מעקב וטיפול מקצועי אחר תוצאות הבדיקות.
ח"כ מקלב מבקש לדאוג שעוד במהלך 2009 יבצעו בדיקות סינון שמיעה בכל בתי החולים בארץ, ושתהיה אפשרות לביצוע גם אם זה כרוך בתשלום סמלי מצד היולדות. ינתן הדגש בעיקר על אזורי הפריפריה שכיום לא מתבצעות שם בדיקות בכלל.עוד טען כי חשוב להגביר את המודעות בציבור לנושא על ידי הסברה מקיפה, ולבצע פרסום בבתי החולים לגבי חשיבות הבדיקה.
לדאוג לשילוט מתאים בטיפות חלב לגבי ביצוע הבדיקה בבתי החולים ולחשיבותה.
לחייב בתי חולים לדווח על כל גילוי של ליקוי שמיעה בתינוקות למשרד הבריאות, כדי שיהיו למשרד הבריאות נתונים מעודכנים.
בכוונתו לפנות לשרי החינוך והבריאות בבקשה לבדוק אפשרות לבצע בדיקות סינון שמיעה לפני הכניסה לכיתה א לכל המועמדים, כפי שמתבצעת כיום בדיקת ראייה.
בכוונתו לערוך ישיבת מעקב בנושא לפני ינואר 2010, כדי לבדוק היערכות בתי החולים לביצוע בדיקות סינון השמיעה לכל היולדות.
כיום ביצוע סינון השמיעה מגולם בתעריף האשפוז,ומשולם לבית החולים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
במקרים חריגים בהם תינוק לא נבדק או לא השלים את תהליך סינון השמיעה בהיותו מאושפז בבית החולים, הוא יוזמן באמצאות הוריו להשלמת הבדיקה בבית חולים שבו נולד, לכל המאוחר תוך חודש ימים, והבדיקה תעשה ללא תשלום. בלידת בית מתוכננת, שבה הילוד לא אושפז בבית חולים לאחר הלידה, תתבצע הבדיקה במכון אודיולוגי, באחריות ההורים ועל חשבונם.
