קראי על אבחון וטיפול באוסטאופוניה של פגות

25.5.2013

מאת: חדוה ארז בשיתוף עם פורטל טודלרס
פיזיותרפיסטית מוסמכת, מנהלת קליניקה "בשביל הילדים", כפר סבא
לשעבר פיזיותרפיסטית אחראית בהתפתחות הילד ובפגיה בבית חולים מאיר

האם ילדת לפני תום ההריון ? האם התינוק שלך שהה בפגיה ? במידה וכן האם התינוק נמצא במעקב על רמות סידן וצפיפות עצם ?  האם את מודאגת מקצב גדילתו של התינוק ? מהי תופעת אוסטאופניה בקרב פגים ? איך משפיעה על התפתחות וגדילה של פגים ואיך ניתן לטפל בה בהצלחה דרך תזונה מותאמת ותרגילי פיזיותרפיה פשוטים.  

מיעוט ספיגת סידן בקרב פגים
מחקרים מראים כי תהליך העברת הסידן מהאם לעובר מתקיים באופן מקסימלי במהלך הטרימסטר השלישי להריון, דבר המוביל לעליה מתמשכת בצפיפות השלד. תינוקות פגים נולדים לפני זמנם ולכן אינם מספיקים ליצור מאגר מינרלים מספק משלהם. כך לדוגמא, ידוע כי כמות הסידן של פג שנולד בשבוע 24 להריון היא כעשרית מכמות הסידן של תינוק שנולד במועד המתאים. כיום סבורים אנשי רפואה רבים כי פגים עלולים לסבול מכמות נמוכה של מינראלי עצם, תופעה הנקראת בשמה המקצועי  "אוסטאופניה של הפגות". ההנחה כיום היא שככל שהפג קטן וצעיר יותר, הסיכוי שיסבול מכמות נמוכה של מינראלי עצם עולה.

סיבות והשלכות מיעוט הסידן בשלב הפגות
אוסטאופניה של פגות עלולה להיגרם מסיבות סביבתיות הכוללות: הזנה ממושכת דרך הוריד, הזנה לא מספקת דרך זונדה, שימוש בלעדי בחלב אם שאינו מועשר בפוספט ובסידן,  נמק במעי, בילירובינמיה ישירה, מחלת ריאות כרונית ושימוש בסטרואידים. כל אלו עלולים לגרום בהרס העצם ו/או עליה בגורמים משתנים (כלומר, לעליה בהפרשת הסידן לשתן).  "אוסטאופניה של פגות" הנה מצב רפואי בעל השלכות שליליות. מיעוט מינראלי עצם יכולה להוביל לשברים (עקב צפיפות שלד נמוכה) כתוצאה מפעולות שגרתיות , כאשר עיקר השברים הם בגפיים באזורי החדרת עירויים או בצלעות עקב צילומי רנטגן מרובים.

השלכות מיעוט הסידן משלב הלידה ועד הגיל הרך
פרט להשפעות הקצרות טווח , מחקרים מראים כי מיעוט הסידן שקיבל התינוק משפיע גם בשלבים מתקדמים יותר של גדילה והתפתחות. ממחקרים שונים עולה כי ילדים שנולדו כפגים ונבדקו בגיל חמש, היו קטנים ונמוכים יחסית לחבריהם באותו הגיל שנולדו במועד ותוכן וצפיפות המינרלים בעצמות עמוד השדרה המותני שלהם יהיו דלים יותר.

הטיפול  בחסרי הסידן בקרב פגים
הטיפול התזונתי – כיום מתבצעים ביחידות טיפול נמרץ ופגיות סוגי הזנות, אשר לוקחות בחשבון את המינונים הנמוכים של סידן בקרב פגים. במרבית מחלקות אלו קיימת הזנה בפורומולות מיוחדות המועשרות במינרלים , סידן, פוספט וחלבונים. בדרך זאת מקבל הפג הזנה הקרובה ביותר לזו הנתינת ברחם. במקביל, הופחת שימוש בסטרואידים וחומרים שעלולים לגרור הרס רקמת עצם או לעורר אובדן סידן בשתן.
הטיפול הפיזיותרפי  -הידע המוטורי הקיים מוכיח כי עומס מכני על מפרקים ועצמות עשוי לגרות יצירת עצם וגדילהאצל ילדים, בוגרים ומבוגרים. האוסטאובלסט, תא האחראי לבניית העצם, מגדיל את פעילותו בתגובה לעומס. במצב של העדר עומס, כפי שקורה אצל פגים שהמערכות המוטוריות והחושיות שלהם אינן בשלות דיין , אין גירוי של יצירת עצם היות ולפג קושי לבצע תנועה כנגד כוח הכובד. במקרים אלו יכולות להופיע תופעות כגון אובדן סידן בשתן, הידלדלות עצם וירידה במסת העצם. מחקרים שכללו תנועות פסיביות בפגים הראו שביצוען באופן חוזר במשך ארבעה עד שמונה שבועות יוצר אפקט מגן השומר על מטבוליזם ומינרליזציית העצם ועוצר את הירידה הטבעית המתרחשת לאחר הלידה. פעילות גופנית פסיבית נמצאה קשורה גם לשיפור יחסי מסת ואורך הגוף בעיקר אצל פגים בעלי משקל לידה נמוך מאוד .

לסיכום, אוסטואפניה היא מצב של מיעוט במינרלי עצם אשר עלולה לפגוע בהתפתחות התינוק וגדילתו. במהלך הטיפול בפגיה ובהמשך בבית מומלץ לוודא שהתינוק מקבל הזנה מיוחדת לצורך תוספי סידן ובניית רקם עצם תקינה באמצעות התייעצות עם רופא התינוק ו/או הדיאטנית שבבית החולים. במקביל מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסט מוסמך כיצד לשלב פעילות גופנית פסיבית (לפני האוכל) הכוללת הנעה פסיבית של מפרקי הגוף הגדולים (כתף, מרפק, שורש כף יד, ירך, ברך וקרסול) במשך 5-10 דקות ביממה מדי יום. חשוב שהנעה המפרקית תהיה עד קצה טווח התנועה (היות והנעה מסוג זה מגרה את יצירת העצם) ותכלול לפחות חמש הנעות איטיות. המלצה אחרונה זאת מבוססת על מחקרים חיוביים בתחום, יחד עם זאת אינה מבטיחה שיפור בצפיפות עצם ומחייבת הדגמה והנחיה מקצועית של פיזיוסתרפיסט פגים מוסמך.

להתייעצות ו/או טיפול התפתחותי בפגים ניתן לפנות לחדוה ארז
קליניקה בשביל הילדים, כפר סבא
050-3570358

לקריאה נוספת בנושא יישום גרייה מוטורית לשם גירוי יצירת עצם וגדילת פגים ניתן לקרוא בספרות הבאה:

physical activity programs for promoting bone mineralization and growth in preterm infants.
by : sven m schulzke, daniel trachsel, sanjay k patole