תפריט
תפריט
25.4.2013
סימנים לאוטיזם אצל תינוקות
אצל חלק מההורים לעיתים עוברת המחשבה האם התינוק שלי סובל מאוטיזם ? למה אינו מחייך בגיל חודשים וחצי ? למה נראה שמעדיף לשכב בעריסה ולא על הידיים שלי לפעמים ? למה התינוק לא מתייחס אלי ולא מפנה את הראש כשאני קוראת לו שוב ושוב ?
סימנים לאוטיזם אצל תינוקות / אבחון אוטיזם
כיום נהוג לאבחן הפרעת תקשורת התפתחותית בגילאי שנתיים – שלוש על ידי בדיקה נוירולוגית התפתחותית. יחד עם זאת כבר בגיל מוקדם יותר חשוב לשים לב לנורות אדומות רלוונטיות (כמובן בלי להכנס לפניקה ולאבחנות).
העדר קשר עין – התינוק אינו מציג קשר עין עם הוריו ובני אדם אחרים אך מציג יכולת התבוננות בחפצים
רתיעה ממגע של אדם – התינוק מעדיף להיות בעריסה מאשר על הידיים. לילדים רבים עם הפרעה תקשורת נרחבת יש הפרעה תחושתית המתבטאת ברגישות יתר למגע. במצב זה מגע קל (ליטוף) מציף את המערכת הנוירולוגית ויוצר אי נוחות.
העדר תגובה לקול ההורה ונוכחתו – תחילה יש לערוך בדיקת שמיעה כדי לשלול הפרעה שמיעתית. ילדים עם לקות שמיעה לא יגיבו לקול ההורה אך יגיבו להבעות הפנים של ההורה. תינוקות עם הפרעת תקשורת לא יגיבו לנוכחות ההורה לידו, לקולו ולהבעות פניו.
התפתחות מוטורית מאוחרת – ילדים רבים על הרצף האוטיסטי מאובחנים כסובלים מטונוס שריר נמוך (היפוטוניה) , דבר הגורר איחור התפתחותי בהיפוך, זחילה, הליכה וכד'
בעיות אכילה – התנגדות לאכילה או הנקה , קושי לעבור לאכילת פירות ומוצקים יכולה להופיע. אצל ילדים רבים על הרצף האוטיסטי יש רגישות יתר לתחושה בפה, מה שגורם להם לגלות התנגדות או קושי להסתגל לאכול מזונות עם מרקמים שונים.
פסיביות יתר – תחילה זה נראה נוח. התינוק לא בוכה, לא נע, אך מאוחר יותר רואים שהדבר מלווה בחוסר הבעת עניין בסביבה כבר בגיל שלושה חודשים.
פעלתנות יתר – לחלופין ישנם ילדים על הרצף האוטיסטי שסובלים מפעלתנות יתר, חוסר שקט פיסכומוטורי מלווה בבכי רב במרבית שעות היממה.
גדילה מאוצת של הקף ראש ביחס לנקודת ההתחלה – מחקרים שונים הראו כי ילדים שאובחנו אוטיסטים הציגו גדילת ראש מואצת ביחס לילדים אחרים בעלי התפתחות תקינה.
על מנת לאבחן אוטיזם או הפרעה תקשורתית ברמה כלשהי צריך לבדוק שלפחות שני תסמינים יופיעו לאורך זמן (מעל חודש) וכי נשללו הפרעות מטבוליות ונוירולוגיות אחרות.
ילד הסובל מטונוס נמוך ורגישות יתר למגע או רגישות אורלית אינו בהכרח בעל הפרעה תקשורתית, יתכן והוא סובל מרגישות תחושתית למגע , מצב המעורר קושי בהתנסות מוטורית, והעדר הנאה ממגע וסוגים מסויימים של מזון. הפרעת תקשורת יכולה להיות מאובחנת על ידי רופא נוירולוג ילדים בליווי צוות פרה רפואי (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ופסיכולוגית) הבוחנים את ההתפתחות המוטורית, השפתית, התחושתית והנפשית של הפעוט דרך תצפיות ואינטראקציות משחק ושיחות הורים.
קראו עוד בנושא:
איך מזהים אוטיזם בהריון
לצורך אבחון הפרעה תקשורתית יש לפנות לקבלת הפניית רופא משפחה להתפתחות הילד בקופת החולים בו מבוטח הילד.
