מהו חיסון נגד אדמת, מתי ניתן ומהם תופעות הלוואי

11.4.2013

מחלת האדמת הינה מחלה נגיפית. בעבר נחשבה מחלת האדמת למחלה מסוכנת, כיום נחשבת למחלה קלה ונדירה. אין טיפול למחלת האדמת. המחלה גורמת לחום וכאבים ולכן הטיפול בה מכוון להפחתת כאבים אלו. המחלה, כמו מחלות נגיפיות רבות, חולפת מעצמה. כיום מקבל כל ילד חיסון נגד מחלת האדמת. תסמיני החיסון קלים וכוללים לרוב פריחה אדמדמה על עור הגוף ונפיחות באיזור הזרקת החיסון. לעיתים נדירות יותר גורם החיסון לתגובת אלרגיה וכאבי מפרקים.

היסטורית המחלה בארץ
בשנת 1972 נרשמו בארץ 30,000 חולים במחלת האדמת . נוכח התפרצות המחלה, החליט משרד הבריאות ב-1973 להתחיל בתהליך הפצת החיסון, דבר שהוביל לירידה משמעותית בכמות החולים. בשנת 1978 התפרצה המחלה שנית ומספר החולים הגיע ל-500,00. נוכח מציאות זאת החליט משרד הבריאות לחסן את כל התינוקות בגילאי 15 חודשים נגד המחלה. בשנת 1994 נצפתה התפרצות נןספת של גל מחלה והוחלט לבצע שני חיסונים כנגד המחלה. חיסון ראשון בגיל שנה וחיסון שני בגיל שש (כיתה א'). מתוך מחקרים כולה כי חיסון של שתי מנות יוצר תגובה חיסונית יעילה.

החיסון כיום
כיום נהוג לחסן ילדים נגד אדמת בחיסון משולש הכולל גם חיסון נגד חזרת ונגד חצבת. החיסון מספק ב-90 אחוז מהמקרים הגנה מפני אדמת למשך זמן של 15 שנים ואף לאורך כל החיים. החיסון ניתן על ידי הזרקה מתחת לעור בטיפת חלב ובבתי הספר.

תופעות לוואי של חיסון נגד אדמת
אצל מרבית התינוקות בני השנה המקבלים את החיסון לא נצפות תופעות לוואי והתגובה חיסונית תקינה. תופעות לוואי חמורות כגון עלייה בחום הגוף, הגדלה של בלוטת לימפה וכאבי מפרקים בולטת יותר אצל מתחסנים מבוגרים.תופעות אלו עוברות עד לשלושה שבועות מהחיסון.

מצבים שיש להימנע מחיסון האדמת
טיפול כימותרפי המדכא את המערכת החיסונית
אלרגיה לחיסון בעבר