מה הקשר בין קשיי שינה של ילדים, בעיות התנהגות, שינה משותפת ודיכאון האם

22.7.2013

בעיות שינה בילדות המוקדמת: המשכיות, גורמים הניתנים לחיזוי,ומתאמים התנהגותיים.
מאמר מאת בארי צוקרמן, גיימס סטיבנסון, ויירה ביילי
פורסם בכתב העת של רופאי הילדים ב-1987

לימוד ארוך שנים, שהתבסס על ראיונות עם 308 אמהות לבנות מהמעמד הבינוני המבוסס, סיפקו הזדמנות להעריך את ההמשכיות, גורמים ניתנים לחיזוי ומתאמים התנהגותיים של בעיות שינה בילדים צעירים.
כאשר ילדיהם היו בני 8 חודשים, 10% מהאמהות דיווחו שהתינוקות שלהם התעוררו שלוש פעמים או יותר במשך הלילה, 8% דיווחו שלקח לתינוקות שלהם שעה או יותר להרגע אחרי שהתעוררו, 5% מהאמהות התלוננו שהשינה שלהן עצמה הופרעה קשות על ידי הילד, ו-18% דיווחו לפחות על אחת הבעיות שהוזכרו.
בגיל 3 שנים, ל-29% מהילדים היו בעיות ללכת לישון במיטה, בהירדמות,או בהישארות בשינה. מתוך ילדים עם בעיות שינה בגיל 8 חודשים, ל-41% עדיין היו בעיות בגיל 3 שנים, בעוד שרק 26% מהילדים ללא בעיות שינה בגיל 8 חודשים, היו בעיות שינה בגיל 3 שנים. בין הילדים עם בעיות שינה בגיל 8 חודשים, לאימהותיהם שסבלו מרגשות דיכאון, היוו גורם שניתן למדידה בצורה דמוגרפית או פסיכולוגית, עם בעיות של שינה. ניתוח נפרד מציין שרגשות דיכאון אלו של האמהות לא היו כנראה כתוצאה מבעיות השינה של הילד.

לימודים עתידיים צריכים להעריך עד כמה דיכאון של האם מקושר עם גורמים אחרים כדי לגרום לבעיות שינה מתמשכות. עוד נמצא במחקר כי ילדים עם בעיות שינה מתמשכות היו מועדים יותר לבעיות התנהגותיות, במיוחד התפרצויות של זעם, ובעיות ניהול התנהגותיות, מאשר ילדים בלי בעיות שינה מתמשכות. לעומת זאת הילדים עם בעיות שינה מתמשכות לא סבלו יותר מהיתר מפחדים, חרדות, ויתר בעיות התנהגותיות שנמדדו על ידי סקר הנהגות.

בעיות שינה בקרב תינוקות בגיל 8 חודשים
מבין התינוקות בגיל זה, 22% מתעוררים כל לילה.
לפי הקריטריון של המחקר ל-18% מהתינוקות היו בעיות שינה.
10 אחוז מהתינוקות התעוררו 3 פעמים או יותר בלילה.
ל-8% מהתינוקות לוקח שעה או יותר לחזור לשינה.
חמש אחוז מהאימהות הצהירו שבעיות השינה של הילד הפריעו קשות לשינה שלהן עצמם.
לא נמצאו התאמות משמעותיות סטטיסטיות בין ילדים עם בעיות שינה וילדים שאין להם בעיות שינה, עם המאפיינים הסוציו- דמוגרפים הבאים: גיל האם בעת הלידה, בעלות על הבית, מעמד חברתי (שנקבע לפי המקצוע של האב ), או נוכחות של קרובי משפחה.לעומת זאת היה הבדל ביחס של הפרעות השינה בין קבוצות אתניות.
ילדים שנולדו לאמהות ממוצא איי הודו המערבית (46% ) או אמהות שלא ממוצא אסייני (29% ), היו מועדים לבעיות שינה, יותר מילדים שנולדו לאמהות מאסיה (17% ) או מהממלכה המאוחדת (16% ).

גורמים אחרים שקשורים לילדים כמו גזע, משקל לידה נמוך,או תדירות של דלקות בדרכי הנשימה העליונות,לא נתקשרו עם בעיות בשינה. דיכאון של האם, והנקה, היו בין המאפיינים הפסיכוסוציאלים שנקשרו לבעיות שינה של תינוקות בגיל 8 חודשים בהשוואה לילדים של אמהות שלא סבלו מדיכאון, לילדים שאמהותיהם שסבלו מדיכאון היה פי 2 יותר בעיות שינה. ילדים שינקו בצורה ממושכת עד גיל 8 חודשים היו מועדים לבעיות שינה (32% ) יותר מתינוקות שלא ינקו מעולם, או שהפסיקו לינוק לפני גיל 8 חודשים (16% ).

בעיות שינה של ילדים בגיל 3 שנים
בגיל 3 שנים ל-29% מהילדים היו בעיות שינה. ל-18% היו בעיות ללכת למיטה או להירדם. ל-22% היו בעיות עם התעוררות בלילה. ילדים להורים שישנים עם ילדיהם (21% ) היו יותר בעיות שינה מאשר לילדים שלא ישנים עם הוריהם (78% לעומת 13% ).בעיות שינה בילדות מבודדות יחסית, ואינן מקושרות עם בעיות התנהגותיות שמזוהות על ידי אמהותיהם,  חוץ מבעיות שינה עקב כאבי שיניים.

סף גירוי נמוך לאי נוחות יכול להסביר גם בעיות שינה עקב כאבי שיניים, ובעיות שינה של תינוקות בגיל 8 חודשים. לחילופין, כאבים של גדילת שיניים יכול להיות הסבר מועיל לאמהות של ילדים עם בעיות שינה.

דלקות שכיחות בדרכי הנשימה העליונות, שמבחינה רפואית מלמדות על גורם לבעיות שינה, לא היו מקושרות לבעיות שינה במדגם הזה. לעומת זאת בעיות שינה קבועות ( הן בגיל 8 חודשים ובגיל 3 שנים ) היו קושרות עם יחס גבוה של התפרצויות זעם, וברוב המקרים גם עם בעיות התנהגותיות בגיל 3 שנים.

הממצאים האלו מרמזים שבעיות שינה קבועות הן חלק מקשיים התנהגותיים בין הורים וילדים, הכוללים בעיות הגבלות וגבולות.