עומדת ללדת לידה ראשונה ? מה את יודעת על תעשיית הלידה בישראל

7.2.2013

לידה בישראל
הידעת ? בשנים האחרונות עלה מספר הניתוחים הקיסרים בישראל ולמה ? ניתוח קיסרי הרבה יותר רווחי מלידה רגילה. עובדות שכל יולדת במדינת ישראל צריכה לדעת
על מונופול בתי החולים על לידות בישראל ומעורבות השיקולים הכלכליים בלידה ובאשפוז

מבוסס על מאמרו של אומי לייסנר
חוק הביטוח הלאומי שנחקק בשנת 1953, קבע שרק יולדות שמתאשפזות לצורך לידה, תוכלנה לזכות בכיסוי הוצאות הלידה שלהן מטעם המדינה, ובדמי כיס כדי לרכוש ציוד בסיסי לתינוק. כתוצאה מכך, רוב הלידות עברו מלידות בית ללידות בבתי החולים, ובכך ניתן למעשה מעמד של מונופול על הטיפול ביולדות, לבתי החולים, בטענה שהאשפוז מוצדק מבחינה בריאותית.

הידעת ? לאורך ההיסטוריה בישראל, המיילדות  היו אחראיות על הלידות הרגילות, והרופאים על הלידות הפתולוגיות. אולם בתקופה המודרנית השתלטו הרופאים על תחום הלידה, בכך שהפכו לידות רבות ללידות פתולוגיות או  לבעלות פוטנציאל פתולוגי. מטרה זו הושגה בעיקר במאה העשרים ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה.

המרוויחים העיקריים מן החוק הם בתי החולים ומשרד הבריאות
לפי החוק מענק הלידה ניתן עבור רכישת ציוד לתינוק וכן עבור הוצאות אשפוז. הוצאות האשפוז משולמות ישירות לבתי החולים או למוסד הרפואי שבה אושפזה היולדת. יוצא מכך שהמרוויחים העיקריים מן החוק הם הרופאים ובתי החולים. בתי החולים הסכימו לשתף פעולה עם ההסדר, כי הסכום שמועבר להם מהביטוח הלאומי לצורך אשפוז,גבוה יותר מהסכום שדרשו עבור אותם שירותים באותה עת, וכן עבור יום אשפוז בכלל. זה עזר לבתי החולים לכסות את הוצאות האשפוז של היולדות וגם להרחיב את המחלקות ליולדות. הביטוח לאומי נהנה גם מכך שנחסכה ממנו העלות הבירוקרטית של עריכת חישובים מדויקים באשר לכל לידה ולידה.

גם עבור הממשלה בישראל היה החוק כדאי מבחינה תדמיתית , כי נראה שהסכומים שנדרשו לאשפוז לא היו מוגזמים, והרווח הפוליטי היה גדול, כי ההשפעה הייתה כמעט על כל בית בישראל. כמו כן מבחינה כלכלית הרוויחה מכך הממשלה, כי החוק הבטיח כיסוי הוצאות לידה רק ללידות בבתי החולים, שרובם בבעלות הממשלה, ומקבלים תקצוב ממשרד הבריאות שגם הוא גוף ממשלתי.

בתחום הלידה הנטל של התשלום לאשפוז עבר במשך השנים כמעט לחלוטין מידי הממשלה לידי הביטוח הלאומי, ודבר זה פעל לטובת בתי החולים, כיון שבשנת 1965 שונה החוק כך שמאותו מועד סכום האשפוז יכול להשתנות לא רק בהתאם לתנודות בשכר העבודה,אלא גם לפי ההוצאות הקשורות ללידה. בכך למעשה נקבע סכום הכסף שאמורים בתי החולים לקבל, על ידי בתי החולים עצמם. בשנת 1985 נעשה עוד שינוי בחוק, ושני חלקי מענק הלידה הופרדו. החלק עבור הוצאות אשפוז קיבל את השם "מענק אשפוז" והחלק שקבלה היולדת נקרא "מענק לידה" והוא הפך להיות בערך כ-20% מהמשכורת הממוצעת במשק, המתעדכנת אוטומטית.

כיום מסתכם מענק הלידה ברוב המקרים בכ-460 שקלים ומענק האשפוז שעובר כולו לבתי החולים לכ-8600 שקלים.

התפתחות בתחום מתן שירותים רפואיים
עקב שיטת העדכון של מענק האשפוז שמועבר כולו לבתי החולם, הפכו הלידות בבתי החולים בישראל, להיות כרוכות בטכנולוגיות לידה עדכניות ומפותחות , בעיקר משנות ה-80 של המאה ועשרים. גם התחרות בין בתי החולים בישראל, המספקים שירותי לידה עלתה, כיון שבוטלה ההגבלה על היולדת להתאשפז בבית חולים מסוים וקבוע מראש. כמו כן יש היום הרבה רפואה פרטית בתוך בתי החולים, כולל אפשרות לשכור רופא מיילד באופן פרטי, או ביצוע ניתוחים קיסריים לפי בקשת היולדת.

נוספו גם שירותים שונים בבתי החולים, כמו חדרים פרטיים בתוך המחלקות ואפילו" בתי מלון" שבהם התינוקות ומשפחותיהם יכולים לבלות יחד בימים הראשונים לאחר הלידה.השירותים האלו הם אינטרסים כלכליים מובהקים של בתי החולים, שכן הם מביאים להם הכנסה צדדית נוספת, במו גם לספקי שירות אחרים. מובן מאליו שרק יולדות שמצבן הכלכלי טוב יותר מהממוצע יכולות לשכור שירותים אלו, ולכן יש פה אפליה על רקע כלכלי.

המוסד לביטוח לאומי קבע גם כלל חדש, האומר שהיולדת צריכה להתאשפז לפחות למשך 12 שעות על מנת לקבל מענק לידה. זה הרתיע נשים רבות שילדו בביתן וחזרו לבית החולים תוך 24 שעות מאז הלידה, תוך שהן מקבלות את מענק הלידה וחוזרות לבתיהן. שינוי החוק הזה הרתיע אותן מלהגיע לבתי החולים בכלל.
 

עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית

בשנות ה-90 הופיעה בתעשיית הלידה בישראל קבוצת שחקנים חדשה-עורכי דין המתמחים בתביעות של רשלנות רפואית. לידה נחשבת לתרחיש אידיאלי לתביעת רשלנות רפואית, כיון שסכום הפיצויים שנפסק במקרים שבהם מעורבים תינוקות הוא גבוה, וכן בגלל שתחום המיילדות כולל מספר רב של מצבים דו משמעותיים שנותנים מקום לפרשנות סובייקטיבית, דבר שמגביר את הפיתוי להגיש תביעה לרשלנות רפואית.

עקב כך נוקטים הרופאים במה שקרוי "רפואה מתגוננת". בתחום הלידה זה מתבטא בעלייה במספר הניתוחים הקיסריים. לעיתים הניתוחים הקיסריים אינם כתוצאה מרפואה מתגוננת, אלא יותר כנוחות של הרופאים שגרמה לעלייה במספר הניתוחים. דבר זה מייקר את הוצאות האשפוז של היולדת, ויש הטוענים שזה מעודד את בתי החולים לשחרר לפעמים יולדות מבית החולים מוקדם מדי, כדי לחסוך בהוצאות.

כתוצאה מכך, יולדות בעלות סיכון נמוך ובמינימום התערבות רפואית הן נכס לבתי החולים כי הן מנצלות רק חלק קטן ממענקי האשפוז  המשולמים לבתי החולים על חשבונן, ובכך מותירות את יתרת המענק בידי בתי החולים למימון ההתערבויות הרפואיות הנחוצות במקרה של ניתוחים קיסריים ואשפוז ארוך יותר.

כנראה שבתי החולים ונציגי משרד הבריאות מתעקשים שלא לנתק את הקשר שבין לידה בבית חולים לבין מענקי האשפוז שמספק המוסד לבטוח לאומי, כיון שנשים בסיכון נמוך שיכלו ללדת בביתן, מאולצות על ידי המדינה ללדת בבתי חולים, על מנת שיעזרו לממן באמצעות הלידה את ריבוי ההתערבויות הרפואיות בלידות.
 

לסיכום
חוק הבטוח הלאומי משנת 1953 לרבות השינויים שעבר מאז, הביא למעבר כמעט מוחלט של לידות מהבית לבתי החולים, ובכך ניתן לבתי החולים מונופול על הטיפול ביולדות. למרות שהיו ניסיונות לטעון שהאשפוז מוצדק מבחינה רפואית, מעולם לא הוכחה טענה זו.

החוק היטיב בבירור עם בתי החולים בכלל ועם הרופאים שעובדים שם. רווחי הרופאים מתעשיית הלידה הושגו לרוב על חשבון המיילדות שהיו המטפלות המסורתיות של היולדות במשך זמן רב. כמו כן נכנסו לתחום הלידה בעלי אינטרסים נוספים, כמו יצרני טכנולוגיות לידה, נותני שירותים רפואיים פרטיים,ועורכי דין שמתמחים בתביעות של רשלנות רפואית. ישנם גם הטבות כלכליות רבות אשר המדינה , ובפרט משרד הבריאות שהוא גוף ממשלתי, מרוויחים מן החוק. לכן אפשר להבין את הסירוב העקשני של נציגי משרד הבריאות לשנות את החוק או לפחות לתקן בו את הסדרי התשלום שמתלווים אליו.