סימנים לשיתוק מוחין אצל תינוקות
שיתוק מוחין היא חבלה מוח המתרחשת לפני, סמוך או אחרי הלידה או בינקות המוקדמת. 30 אחוז מהסיבות הם גורמים לפני הלידה, 60 אחוז מהסיבות משוייכות לזמן הלידה עצמו ו10 אחוז מהסיבות קשורות לבעיות וסיבוכים אחרי לידה. חבלה זאת מפריעה להתפתחות הנורמלית של המוח. התוצאה של חבלה זאת היא חוסר קואורדינציה בפעילות השרירים עם קשיים בטונוס שרירי, תנוחה ושיווי משקל. במצבי שיתוק מוחין ישנן בעיות נוספות פעמים רבות כמו בעיות דיבורי, אינטגרציה סנסו מוטורית, בעיות למידה, התקפים אפילפטים ובעיות רגשיות. שיתוק מוחין מתרחכש בשכיחות של 2 לידות לכל אלף לידות חיות. התקדמות הרפואה לא מפחיתה את מספרים אלו היות ויותר משאבים מושקעים בהצלת פגים ותינוקות .הסיבות לשיתוק מוחין אחרי הלידה הם חשיפה לקרני רנטגן, רעלת הריון, מחלות כרוניות, לחץ דם גבוה, ריבוי עוברים, קרבת משפחה בין הורים או אי התאמה דמית בין ההורים בעיקר מסוג RH שגורם לצהבת פתולוגית. סיבות לשיתוק מוחין אחרי לידה הם לידה טרומטית, מרדמת עם חמצן, הפרדות שליה, נתק חבל התבור, לידה ממושכת מאוד או זירוז לידה. סיבות לשיתוק מוחין לאחר לידה הם סיבוכי פגות, דלקת קרום המוח, חבלות ראש, מחלות עצבים, סיבוכי מחלות ילדות, מחלת הנפילה וטבעיה והנשמה מלאכותית.
מקום הפגיעה בשיתוק מוחין יכול להתרחש בכמה סוגי מיקומים:
פאפלגיה – מצב של פגיעה בשתי רגלים בלבד, מצב נדיר
המיפלגה – פגיעה בפלג גוף שמאלי או ימני לאורך
טריפלגיה – פגיעה שתי הרגלים ויד אחת
קואורדרופלגיה – פגיעה בכל אחת מארבע הרגלים.
דיפלגיה – פגיעה בכל ארבע גפים, יותר ברגליים מאשר בידיים
המיפלגיה כפולה – פגיעה בכל ארבע גפיים, יותר בידיים מאשר ברגליים הנגרם מפגיעה בהמיספרה אחת ולאחר מכן פגיעה בהמיספרה שניה.
שיתוק מוחין התבטא בטונוס אבנורמלי, בעיות בהפקת תנועה, טווחי תנועה מוגבלים ןקונטרקטורות , רפלקסים פתולוגים קשיים בקשר עין יד וקשיי תפיסה וקוגניציה. הטיפול כולל מעטפת של טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, התאמות אביזרים, טיפול רגשי והוראה מתקנת.