הילד נולד פג או במשקל נמוך ? למה שיטת הקנגרו נתפסת כיעילה יותר משהות בפגיה או בבית החולים ?

23.1.2020
אני זוכרת את הלידה של הבת השניה שלי. היא נולדה במשקל של שני קילו ושש מאות גרם בשבוע 40. זה משקל קצת גבולי , אך בכל זאת מעל קילו חמש מאוד שנחשב המשקל הנמוך. היא נחשבה בריאה בגלל יתר המדדים. כאמא צעירה וחסרת ניסיון לא עשיתי ביות מלא, טעות גדולה בדיעבד. היא בכתה המון והצליחה להרגע רק על הידיים עם הרבה קרבה, מגע וערסול. התקופה של הבכי והצורך להיות כל הזמן על הידיים נמשך הרבה מאוד זמן. למעשה עד גיל שנה היא הייתה ילדה קשה, בוכה ולא רגועה. היום, היא הנסיכה שלי. ילדה רגועה, בריאה וחכמה. כשהיא רק נולדה חשבתי שיש לה בעיה. למה ברגע שאני מורידה אותה מהידיים היא מתחילה ישר לבכות. היום אני מבינה שהיא פשוט הייתה צריכה להיות מחוברת אלי. שם היא הרגישה בטוחה וכשהורדתי אותה בשביל להתפנות, לארגן את הבית ולעבוד היא עדיין הייתה צריכה אותי ולכן בכתה. שום טיפול לא יחליף את הקרבה שהתינוק צריך לאימו, בעיקר כשהוא נולד פג או במשקל נמוך. חבל שאף אחד לא היה שם להסביר לי את זה. אני הייתי הטיפול, היא לא הייתה הבעיה.

בינואר 2016 התפרסם במגזין פידיאטריקס מחקר חשוב על שיטת קנגרו. שיטה שמטרתה לטפל בפגים ותינוקות שנולדו במשקל נמוך. השיטה קיבלה את שמה מפני שהיא מייחסת חשיבות לקרבה ולמגע בין האם לילוד באופן ממושך ורציף כפי שעושה אמא קנגרו כשנושאת את התינוק  בכיס שלה.

המחקר הנ"ל מהווה ניתוח של מספר רב של מחקרים על שיטת קנגרו. מתוך 1035 מחקרים נבחרו 124 מחקרים איכותיים שכללו לפחות 10 ילודים, קבוצת ביקורת לטיפול מול שיטת הקנגרו ומידע הכולל מדדים מספרים על מצבו הבריאותי של הילוד. החוקרים השוו את מדדי הבריאות וההתפתחות של הילוד שטופל בשיטת הקנגרו לילוד שטופל בפגיה.

טיפול בפגים בשיטת קנגרו: שיטת קנגרו כוללת את שלושת מאפייני הטיפול הבאים:
שחרור מוקדם מבית החולים וטיפול צמוד של האם
הנקה תדירה ובלעדית
מגע של הילוד עם גוף האם (SKIN TO SKIN) מרגע הלידה. שימור המגע הרציף והממושך בין הילוד לאם במשך שעות רבות של היום. בעיית המחקרים היא שמספר השעות מוגדר שונה, יש המגדירים כ-4 שעות, יש המגדירים כ-4-21 שעות ויש המגדירים 22 שעות ביום. למרות ההבדל וחוסר הבהירות לגבי משך הצמדות האם לתינוק, השיטה מתאפיינת בזמנים ארוכים במהלך כל יום שבהם התינוק צמוד לגופה של האם.

תוצאות המחקר
הסיכון לתמותה אצל ילודים שטופלו בשיטת קנגרו היה נמוך ב-36 אחוז מילודים שטופלו בפגיה.
הסיכון לזיהום בדם אצל ילודים שטופלו בשיטת קנגרו היה נמוך ב-47 אחוז מילודים שטופלו בפגיה.
הסיכון לירידה בחום הגוף אצל ילודים שטופלו בשיטת קנגרו היה נמוך ב-78 אחוז מילודים שטופלו בפגיה.
הסיכון להיפוגליקמיה אצל ילודים שטופלו בשיטת קנגרו היה נמוך ב-88 אחוז מילודים שטופלו בפגיה.

ילדים שטופלו בפגיה אופיינו כבעלי קצב נשימה גבוה יותר בממוצע לעומת ילודם שטופלו בשיטת קנגרו. קצב נשימה מהיר מהווה את אחד המדדים לסטרס.
ילודים שטופלו בפגיה לעומת שיטת קנגרו היו בעלי מדדי כאב גבוהים יותר.

ילודים שטופלו בשיטת קנגרו קיבלו תוצאות בדיקה טובות יותר מילודים בפגיה במדדי חום גוף וחמצון גבוהים. נתון מעניין נוסף היה שהגדילה בהקף הראש אצל ילודים בשיטת קנגרו הייתה דומה יותר לגדילה של תינוקות בריאים לעומת ילודים שטופלו בפגיה.

לסיכום, שיטת קנגרו מוכחת כשיטה יעילה לטיפול והתפתחות פגים וילודים במשקל נמוך. ארגון הבריאות העולמי הכריז על השיטה כמומלצת לכל האימהות לילודים שנולדו במשקל 2 ק"ג ומטה. מדובר בשיטה בטוחה וזולה. השיטה לא רק יעילה מחקרית אלא אינטואטיבית לאם, שהרי הגיוני להניח שהסביבה שבה יגדל הילוד בצורה הטובה ביותר הוא צמוד לאימו, המספקת לו חום גוף, אהבה, מגע וכפועל יוצא תחושת ביטחון תמידית. כיום יש אפשרות לביות מלא וליישום השיטה בבתי חולים ואולם יתכן ולחלק מהאימהות ההצמדות הממושכת מאוד של התינוק אליה לא תהיה נוחה או פרקטית לאורך זמן נוכח צורך לטפל בילדים אחרים, לבצע מטלות בית או לחזור לעבוד בעבודתה.

Kangaro mother care and neonatal outcomes: A meta analysis. Pediatrics, January, 2016