סקירת מחקרים על יעילות חיסוני השפעת אצל ילדים בריאים.

17.11.2020

הסתיו כבר כאן ותקופת החיסונים בפתח. קופות החולים מאפשרות לכלל האוכלוסיה להתחסן נגד שפעת, בניגוד לשנים עברו בהם מרבית החיסונים הוקצו לילדים ומבוגרים. להורים יש אפשרות לחסן את ילדיהם בקופות החולים או דרך בית הספר בכיתות בהם ניתן החיסון. החיסון אינו חובה ודורש הסכמה ואישור הורים. היות והחיסון אינו ניתן אחרי או במקביל להצגת מידע מחקרי נרחב, מומלץ להורים לאסוף מידע זה ממקורות אמינים.

אחת הסקירות המקיפות בתחום ערך ארגון קוקרין שפרסם סיכום ומסקנות מתוך 41 בדיקות שנעשו על כ-200,000 ילדים בגילאי 3-16. הניסויים שנסקרו בוצעו בארה"ב, רוסיה, אירופה ובנגלדש בשנים 1984-2013. במסגרת ניסויים אלו שוייכו הילדים לאחת משולש קבוצות: ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת (חיסון המבוסס על נגיף חי מוחלש או מומת), ילדים שקיבלו פלציבו או כאלו שלא קיבלו כל התערבות. 

תוצאות המחקר
ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת המבוסס על נגיף מוחלש היו בסיכון נמוך יותר לשפעת ביחס לילדים שקיבלו פלציבו או ללא התערבות. הסיכון של ילדים אלו ירד מ18 אחוז ל-4 אחוז. ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת המבוסס על נגיף מוחלש היו בסיכון נמוך יותר למחלות דמויות שפעת (חום, שיעול,קשיי נשימה) כאשר החיסון הוריד את הסיכוי מ17 אחוז ל-12 אחוז. על פי הבדיקה נדרש לחסן 7 ילדים כדי למנוע מקרה שפעת של ילד אחד.  לא ניתן היה לאסוף מידע ברור לגבי ההשפעה של החיסון על מדדים תפקודים כמו העדרות מבית הספר ונמצאה רמה נמוכה של ודאות לגבי הקשר בין החיסון לפחות ימי העדרות מהעבודה של ההורים.

ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת המבוסס על נגיף מומת היו בסיכון נמוך יותר לשפעת ביחס לילדים שקיבלו פלציבו או ללא התערבות. הסיכון של ילדים אלו ירד מ30 אחוז ל-11 אחוז. ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת המבוסס על נגיף מומת היו בסיכון נמוך יותר למחלות דמויות שפעת (חום, שיעול,קשיי נשימה) כאשר הסיכון ירד מ28 אחוז ל-20 אחוז. על פי הבדיקה נדרש לחסן 5 ילדים כדי למנוע מקרה שפעת של ילד אחד ונדרש לחסן 12 ילדים כדי למנוע מקרה אחד של ילד החולה במחלה דמויות שפעת.

הסיכון לדלקות אוזנים היה דומה בין הילדים המחוסנים והבלתי מחוסנים.

לסיכום, סקירת המחקרים הצליחה להוכיח שהחיסון באמצעות נגיף חי מוחלש או נגיף מת מפחית סיכון לשפעת אך פרט לירידה בסיכון היה חסר מידע ברור בנוגע להשלכות התפקודיות של מצב זה כמו ימי העדרות ילדים והורים מהעבודה.

פרט לכך אינפורמציה חשובה להורים כלל לא מתקבלת בסקירה זאת. החיסון נגד השפעת ניתן על ידי חלק מההורים מתוך שיקול של מניעת המחלה אך אצל הורים רבים השיקול יכול להיות קשור למניעת סיבוכי מחלה. אם מחקרים קודמים טוענים כי הסיכון לסיבוכי שפעת בגיל הצעיר וגם המבוגר (מעל 56) גדול יותר חשוב לדעת מה ההבדל בסיבוכי השפעת בין ילדים שחוסנו לאלו שלא. מידע זה לא נבדק במחקרים אלו ומשאיר שאלה חשובה זאת ללא מענה.

ועוד נקודה חשובה, אם מלכתחילה ארגון הבריאות העולמי רק יכול לשער אלו נגיפי שפעת יגיעו בכל עונה אך לא להכליל את כולם בחיסון, הגיוני להניח כי ישנם מצבים בהם ילדים מקבלים חיסון לנגיפי שפעת מסוג אחד ואלו התפרצות השפעת באזורם מגיעה מנגיף אחר. מה אז ההשפעה של החיסון והאם בכלל קיימת ?

אין לראות בתוצאות סקירה זאת המלצה להתחסן או להמנע מחיסון. מומלץ לאסוף מידע הן מרופא הילדים ומשרד הבריאות והן ממחקרים איכותיים. ואולם, היות ומבצעי המחקרים הם לרוב מייצרי החיסונים עצמם או כאלו הקשורים להם או לאינטרס שאותו מציגים לעולם לא נדע עד כמה הם מוטים או נכונים.