הטור האישי של שלומית אשר - אמא אובדת בבית

כשהתינוק שלך נולד, נולדו אתו עוד כמה דברים.

ולא, אני לא מדברת על תאומים או שלישיה, או כל דבר אחר שאלוהים יודע איך היית מסתדרת איתם ..

כשהתינוק שלך נולד, נולדים איתו הרגשות האלו של הדאגה והאהבה, הרגשות העזים האלו שבכלל לא ידעת שאת מסוגלת להם..

כשהתינוק שלך נולד, נולדו איתו משברים ותסכולים ואכזבות ודמעות. המון דמעות. ולא תמיד הם הדמעות שלו..

אבל הדבר הכי בולט ומשמעותי הוא שכשהתינוק שלך נולד, נולדו איתו כל סימני השאלה ונקיפות המצפון.

לא משנה עד כמה החלטית היית עד היום, ולא משנה אם את אדם אסרטיבי בעל אופי חזק ויעדים ברורים. מהיום שילדת, הכללים השתנו.

מעכשיו את פתאום מגלה שלא משנה מה, את לא בטוחה בכלום. את מתלבטת באינספור שאלות קיומיות ומתחבטת בשאלות הרות גורל.

היום שלך מורכב כולו מרצף ידוע וקבוע מראש: סימני שאלה, החלטה ואז נקיפות מצפון על הבחירה.

ולא משנה אם זה בתזונה שלו או בחינוך שלו או כל דבר אחר.

הרי תמיד תאמרי לעצמך:

 האם אני מניקה טוב? האם החלב שלי מספיק? האם באופן אוטומטי אני הופכת לאימא רעה, אם אני אתן לו בקבוק?

האם להשכיב את התינוק על הגב כמו המלצת הרופאים, או להניח אותו על הבטן, כי רק ככה הוא מצליח לישון יותר משעתיים רצוף ?

האם קר לו? חם לו? צריך עוד שמיכה ?

ומה לעשות אם הוא נרגע רק על הידיים ? הוא יתרגל? יגדל להיות מפונק ?

האם לצאת לעבודה ולשלוח אותו למעון או למטפלת?

או אולי בכלל להתפטר באופן סופי ולהקדיש את חיי באופן טוטאלי ליצור ששוקל כרגע לא יותר מארבע קילו ?

השאלות מציפות אותך על ימין ועל שמאל.

הכל חדש ומוזר, ואת לא בטוחה מה צריך לעשות או לעצות של איזה דודה להקשיב..

גם התינוק שלך לא נולד עם ספר הדרכה. וזה אכן מקשה על הטיפול בו, אין ספק.

אך דעי.

אני מבטיחה לך, שלא משנה מה תחליטי,  מה תעשי או איזה דרך שתבחרי.

מיד אחריה רק יצוצו לך עוד סימני שאלה ונקיפות מצפון חדשות, אם  אכן בחרת נכון.

אם עשית מה שהיה צריך לעשות.

אז תשחררי. תזרמי.

תחשבי עם הלב והראש שלך. תגיעי להחלטות ותדבקי בהם.

היי החלטית.

לפחות עד ההתלבטות  הבאה…

תגובות אישיות לשלומית ניתן לכתוב למייל הבא
shlomit.asher@gmail.com