ללמוד להעריך עזרה, זמן ורגעי אושר קטנים

11.6.2013
מתנות קטנות….
מאת: אמא של נדב

העולם מתחלק לשתי תקופות חיים: התקופה שלפני הילדים בהם אנחנו עסוקים בקריירה, מימוש עצמאי, פנאי וחברים והתקופה שאחרי הלידה במסגרתה אנו עסוקים בלרדוף אחרי תינוקות, פעוטות וילדים ולטפל בהם מסביב לשעון. למשרת אמהות אין הפסקות, חופשות או הקלות…

אמהות ראשונה או אמהות אחרי לידה ראשונה היא השלב הקשה ביותר להסתגלות. עד הלידה עסקת בעצמך. טיפחת קריירה, חברים, תחומי פנאי והינה עכשיו אחרי הלידה הכל השתנה. אין לך זמן לקדם את הקריירה שלך, אין שום זמן לפנאי וכל מה שאת מתעסקת ושואלת קשור בתינוק צעיר שהפך בן יום לכל עולמך. כמעט כל הורה חווה את המשבר הגדול בשלב כלשהו בשנה הראשונה לחיים. בהתחלה מתחילים להבין שאתה לא יכול להתקלח מתי וכמה שאתה רוצה, שאי אפשר ללכת לשרותים מתי שרוצים ושאי אפשר לאכול מתי שרוצים. התינוק הקטן (במשרתו של ההורה) הוא זה שמכתיב לו מתי, כמה ואיך. השלב הזה הוא קשה ומעצבן אבל עדיין אפשר להתרגל למקלחות קצרות בלילה וארוחות מהירות . השלב הבא הוא יותר קשה. פתאום יורד האסימון שהחיים בכלל ישתנו.  אי אפשר לצאת למסעדה כשרוצים, ללכת לראות משחק כדורגל, להפגש עם חברים, להישאר עוד קצת בעבודה כי יש מחוייבות: תינוק קטן ומתוק שהרבה פעמים עייף, שדורש שישעשעו אותו וצריך שיכינו לו אוכל, סביבה נקייה , מקלחת ותנאי שינה כל יום מחדש. אוף, כמה עבודה…..

גם מי שלא מודה ורואה את כל חייה סביב הילדים כמצב אידיאלי ודאי יודעת כמה זה קשה לוותר על רגעים אישיים שאינם קשורים לתינוק כי בכל זאת אנחנו גם בני אדם לפני היותנו הורים.


מתנות קטנות ופשוטות….

ובכל זאת אני לא יושבת וכותבת כאן כדי להכניס אתכם הקוראות לדיכאון, להבנה שמכאן והלאה אין לכם חיים חוץ מעבודה וטיפול בלילדים. דווקא כאן רציתי לדבר על המתנות הקטנות שנתן לי בני נדב. עד שנדב , בני הראשון ,הגיע לעולם הייתי מרוכזת בעצמי, חיפשתי כל הזמן ריגושים חדשים וחוויות להתלהב מהם. חיפשתי את שלב העונג בחיים – מאוכל טוב, סרט טוב, טיול טוב, הצלחה בעבודה… נדב הגיע ושינה לי את החיים. הוא הביא לי מתנות קטנות. היום אני נהנת מכל דבר קטן. זמן למקלחת ארוכה ומפנקת נותן לי תחושת אושר עילאי, זמן שבו אני מספיקה לעשות הליכה /כושר עם נדב (הליכה מהירה עם נדב בעגלה) נותן לי תחושת אושר , זמן לדבר בטלפון עם חברה שלא ראיתי חצי שנה משאיר לי חיוך במשך חצי יום ושקט בבית (כשנדב נרדם), זה כבר בכלל אושר גדול. כמה דקות לעצמי לפני שהולכים לישון וסוגרים את היום….

אז נכון שיש שיגידו שזה מובן מאליו, אבל מבחינתי זה מתנות קטנות. לדעת להעריך זמן מקלחת, שקט, שיחת טלפון עם חברה זה משהו שפעם לא הערכתי והיום אני כן. נדב שלי לא רק נתן לי אושר עצום וחיים חדשים הוא עזר לי להבין כמה צריך להעריך את הזמן הקצר שיש לי לעצמי ולהנות ממנו אפילו אם מדובר בדברים פשוטים. זה בהחלט מתנה גדולה , לפחות בשבילי.