אי אפשר בלי מסכים אבל חובה להגביל ולפקח על תכנים

מאת : אמא של זהר ומאיה
תאריך: 14.6.15

לפני שילדתי את ביתי השנייה הייתי בטוחה שאני לא אתן לבנותי לצפות באייפד, לשחק באייפון ולראות טלוויזיה. אינטואטיבית פשוט לא הסתדר לי לתת מסך לתינוק פעוט או ילד קטן. קראתי מאמרים שהבהירו נקודה ברורה: חשיפה למסכים בגיל צעיר  אינה בריאה לילדים. היא מעלה את השכיחות לבעיות השמנה, סכרת (כי הילד יושב וצופה במקום לנוע), היא מעלה את הסיכון להפרעות קשב ואימפולסיביות (תגובות מהירות ושטחיות לתמונות רצות) והיא אינה מאפשרת למידה עמוקה ואיכותית כפי שמתרחש דרך משחק ולמידה מוחשית תוך מגע ותנועה ופעילות עם קבוצת השווים או מבוגר.

כשזהר ביתי הבכורה נולדה, השתדלתי לא לחשוף אותה כלל למסכים. לא טלוויזיה, לא אייפד. כל המסכים האלו כל כך ממכרים ולא בריאים לעיניים, לראש למיומנויות השפה והחברה.. חשבתי לעצמי. שנה וחצי מרגע שזהר נולדה, ילדתי את מאיה ואז הבנתי שתיאוריה בנפרד ומציאות בנפרד. שתי ילדות קטנות בבית לא השאירו לי זמן פנוי בלשון המעטה. כאמא את צריכה להתעסק בכביסות, בהחתלות, בבישולים קלים, בניקיונות ובעבודה ופשוט אין זמן לכלום, עצוב ככל שיהיה… מה לעשות הבייביסיטר הכי מסודר הוא המסך. בשלב זה בלעתי את גאוותי ואמרתי לעצמי שאם אין מנוס מהמסך לפחות שזהר תלמד משהו ממנו. הגעתי למסקנה שאפשר להתחיל ללמד אותה אנגלית דרך שירי ילדים ביוטיוב וכך עשיתי. בחרתי שירים אייטיים, נעימים ופשוטים לפעוטות. היא מאוד נהנתה מהמוסיקה והשירים ואני מסבירה לה כל פעם מילה או שתיים חדשות כדי שתכיר את השפה. בחרתי סדרות לילדים שמדברים בהם לאט וברור כמו  פאפה פיג והמשכנו לצפות. הילדות התרגלנו לאנגלית ונהנו מהשירים והתוכניות ואני יכולתי בנתיים לשקם את הבית. אז אם צריך מסכים לפחות כדאי להפעיל את הראש ולחשוב מה אפשר לתת לילד לצפות, מה ניתן ללמד אותו ולהסביר לו כדי שלא יהיה בזבוז זמן ורק ביביסיטר. היום אני מאמינה שאפשר לחנך וללמד דרך המסכים רק צריך לבחור את התכנים בעצמנו, להסביר לילד מה הוא צופה , אם יש ספק שאינו מבין ולשאול אותו שאלות מפתחות על התכנים אחרי הצפיה. אין ספק שזה דורש יותר זמן תכנון וחשיבה אבל זה שווה, בעיקר כשהם קטנים ויש לנו אפשרות לבחור לא רק כמה הם צופים אלא גם במה.