תפריט
תפריט
מכתב הזדהות עם כל אמא ובקשות הבנה מצד הבן זוג
30.5.2016
לכל אמא מגיע הרבה הזה, הרגע של הנחיתה האנרגתית. הרגע הזה שאת כבר לא יכולה להקשיב לאף ילד מדבר, שאין לך סבלנות לחנך את הילד או לפתור ריב בין אחים, שאת לא יכולה לנקות את הלכלוך שהילד עושה בכוונה, לשטוף כיור מלא כלים, להפעיל מכונת כביסה, לענות למיילים מעבודה או לדבר עם לקוח מרגיז שלא מפסיק להציק. הרגע הזה שאת בנחיתה האנרגתית. הרגע הזה יכול להגיע לפני המחזור החודשי שלך או אחרי יום מלחיץ במיוחד בעבודה או אחרי שרבת עם הבוס או שעשית כל כך הרבה דברים בבית ובשביל הילדים ואת מקבלת יריקה אחת גדולה בפרצוף (תרתי משמע).
שאת כבר שם בנחיתה האנרגתית שלך כל העצבים יוצאים וכולם מרגישים את זה. את כועסת על הבעל ויורה עליו אלף ואחת טענות, את צועקת על הילדים ומדברת לא תמיד יפה ואת לא מוכנה לעשות אף אחד מני אלף התפקידים שיש לך ואלף ואחת המשימות שאת צריכה למלא. העצוב בסיפור הוא שאת מרגישה ויודעת שלך אסור. אסור לרגע להפסיק להיות עובדת טובה, אמא, רעייה, חברה. לך אסור לשבור את הכלים. את תמיד צריכה להיות מנומסת, מסורה, מאורגנת, קשובה כיאת מדול לחיקוי. אם תתפטרי לרגע או תתרעמי על משהו רק לרגע זה עשוי לעלות לך בריב עם הילדים, הבוס, הבעל או החברה…
מה עושים שנמצאים בנחיתה אנרגתית. הילדים הקטנים לא מבינים מה קרה לאמא אבל יודעים שצריך לתפוס מרחק. הגדולים יודעים להגדיר ולהבין שאמא עצבנית ושזה לא הזמן לבקש כסף , הסעה לחבר או אלף ואחד דרישות ומענות והבעל למרות שמבין שאת הגעת לנקודת הקצה, לא בהכרח מקבל בהבנה את העובדה שת מוציאה את כל העצבים עליו (או אפילו רק חלק). מה הוא אשם, גם לו קשה בעבודה, בבית ועם כל העומסים. אגב, לפעמים הוא כן מבין ונותן לך להוציא את כל העצבים עליו או רק חלק על לנקודה שאתמגזימה, איזה בעל מקסים…
מה את עושה בנחיתה האנרגתית שלך ?
בורחת מהבית לסיבוב בקניון ? מתלבשת עם קופסת עוגיות או חבילת שוקולד (אחרי שכולם הולכים למיטות) ? סביר להניח שכן, כי אנחנו האימהות נרגעות הרבה דרך אוכל או קניות. לדבר כשכועסים זה לא תמיד כדאי כי את כל הכעס נוציא על בן השיחה וכשנרגע נבין שסתם הגענו לקצה.
מה עושים בדרך לנחיתה האנרגתית הזאת ? כשמגיעים לסף…
אם זה לילה, והבעל בלילה אפשר לצאת להליכה כדי באמת להתנקות או להתחיל לנקות את הבית (להוציא את כל העצבים בניקיונות), לפחות יצא משהו פרודוקטיבי מהעצבים האלו..
