תפריט
תפריט
23.4.2013
רוצים לדעת ממה התינוק שלכם משתעמם ולמה ?
רוצים לדעת איך לשחק ולהפעיל את תינוקכם באופן מעניין ?
תינוקות עשויים להוות כר ספיגה ללימוד מידע חדש, והם אמנם כרי ספיגה פעילים. מחקר חדש מראה שתינוקות בגיל 7 חודשים מסוגלים לבטא את ביטויי השעמום בצורה מתוחכמת, ומתבייתים על מצבים המתאפיינים בכמות הנכונה של "וואו כמה מעניין" ושל לימוד פוטנציאלי. תוצאות המחקר המתפרסם בכתב העת מספקות הוכחה לרעיון של הבנה של תינוקות שיוצרת רגש אינטואיטיבי, אומרת מחברת המאמר סלסט קיד מומחית למדעי ההבנה השכלית באוניברסיטת רוצסטר.
המחשבה היא שתינוקות מארגנים את המחקר שלהם למידע בעולם באופן שבונה את רוב הרגש ללימוד מועיל. אם תינוק מסתכל על משהו שנראה בעיניו פשוט מדי, שמרמז על כך שאין בכך ערך לימודי, הוא או היא יפנו את תשומת לבים לדבר אחר, כך אומרת ד"ר קיד בראיון טלפוני.אותה תגובה תתרחש לגבי עצמים שהם מסובכים מדי בשבילם, שעשויים כאילו לשמש כפוטנציאל לימודי עבורם, אבל הם למעשה לא שימושיים ויעילים עבור מוחם בזמן נתון.
השתאות של תינוקות
במחקר זה קיד ועמיתיה אבחנו את התבניות של 72 תינוקות שגילם בין 7 ל-8 חודשים , על ידי שימוש במכשיר אופטי שמותקן מתחת למסך של מחשב. כל עוד התינוקות התבוננו במסך, המאורעות שהוקרנו המשיכו כרגיל, אולם ברגע שהביטו הצידה, כרמז שאין להם עניין בכך, העקבות נעלמו. תינוקות משתתפי הניסוי הבינו במהרה שהם נמצאים בתפקיד, כך שאם הם רצו להמשיך להתבונן, הם היו צריכים להביט במסך של המחשב.
באחד הניסויים , התינוקות צפו באנימציות של חפצים שהוקרנו בוידאו, כמו מוצץ או כדור, שהתגלו מאחורי שלוש קופסאות צבעוניות. בהרבה מקרים שינו החוקרים את המיקום והזמן שהחפצים הופיעו מאחורי הצג, בסדרות מסובכות יותר שהיו קשות לחיזוי. לדוגמא, נעל עשויה להופיע בתיבה ורודה 10 פעמים, ואז תיבה כחולה נפתחת ומטוס מופיע, או שהמטוס יכול להופיע 100 פעמים ברציפות.
בתוך המח של התינוק
החוקרים השתמשו במודל של מחשב להבין איזה תבניות יהיו קלות לחיזוי ואילו שיהיו קשות לחיזוי.בעיקרו, המודל התנהג כפי שחזו החוקרים שמח של תינוק יתנהג, כאשר עברו למצב שלא ידעו עליו דבר, כלומר ציפייה שווה לחפץ שיופיע מאחורי כל אחד משלושת הקופסאות. בניסוי נוסף הציפיות עודכנו בהתאם לאבחונים הקודמים. לאורך שני ניסויים שווים, התינוקות איבדו עניין באופן עקבי כאשר הוידאו נעשה צפוי, שפרושו שההסתברות של הופעת אירוע עוקב היתה גבוהה מאד. לדוגמא, אם נעל הופיעה 20 פעם לפני, זה יהייה סביר מאד שהיא תופיע בפעם נוספת בצורת אירוע עקבי. אפשר לחשוב שככל שהאירוע יהיה מסובך יותר, העניין של תינוקות באירוע יהיה גדול יותר. אולם זה לא כך עם תינוקות , אומר החוקר ריצרד אסלין מאוניברסיטת רוצסטר בהצהרתו. ההתעניינות של התינוקות וההתבוננות בעיניים שלהם, מלמדים שגם הם נסחפים כאשר רצף המאורעות נהייה מפתיע יותר, וכאשר התבנית נראית לא צפויה בגלל שההסתברות של משהו שיתרחש נהיית קטנה.
מסקנות המחקר
המחקר שהוצג מעלה מלמד אותנו ההורים שהתינוק זקוק לשינויים קטנים בכמות ובתדירות המתאימה כדי להנות ממשחק או פעילות או תנועה. אם נחזור על אותו משחק שוב ושוב בלי שום שינוי או תוספת הדבר עלול לשעמם (כבר בהתחלה או לאחר מספר פעמים), אך אם נוסף למשחק , הפעילות או התנועה אלמנט אחד נוסף לא מורכב מדי (וכזה שמתחבר בצורה הגיונית ולא מפתיעה או מוזרה מדי) נוכל לשמר או לעורר מחדש את תשומת ליבו של התינוק וכך נרחיב את זמן הלמידה ויכולתו של התינוק ללמוד דברים חדשים על עולמו.
קחו זאת בחשבון במשחק הבא עם התינוק
