האם אפשר לעשות את המעברים מהגן לבית קלים יותר ?

6/12/2016
 האם יש משהו שצריך או כדאי לעשות אחרת ?

קושי במעברים אצל ילדים – נקודות למחשבה לכל הורה

הילדים של רובנו נמצאים בגנים ובצהרונים שמונה, תשע ולפעמים עשר שעות ביום. פעמים רבות המעבר מהגן אל הבית אינו פשוט. הוא עשוי להיות מלווה בבכי, התפרצויות זעם, כעסים ודרישות. האם אנחנו צריכים לחשוב לארגן את שלב המעבר בצורה אחרת ? האם יש מקום לחזור ולחשוב על הצרכים של הילד כשהוא חוזר מהצהרון בשעה ארבע או חמש.

ארוחה – ילדים רבים חוזרים מהגן רעבים מאוד. יש כאלו שרעבים כי לא אכלו את ארוחת הביניים בצהרון ויש כאלו שצברו רעב עוד משעות הבוקר והצהריים בגן משום שלא אכלו מספיק בארוחות המוקדמות. אכילה מעטה יכולה לנבוע מכך שהילד אינו רעב באותו רגע או יכולה לנבוע מחוסר רצון לטעום ולאכול מסוג מסויים של מזון שמוגש לילד. האם הילד מתלונן שהוא רעב  כשחוזר מהגן ? האם מחפש מיד משהו לנשנש ? מתי מוגשת ארוחת הערב אצלכם ? האם יש מקום לחשוב להקדים את ארוחת הערב או לספק ארוחת ביניים קלה אך משביעה ? פעמים רבות הרוחות נרגעים בבית אחרי ארוחת ערב. יש מקום לבדוק את נושא הרעב של הילדים גם אם הגדולים או הקטנים טוענים שאינם רעבים.

שקט ופסיביות – ברוב היום מהבוקר ועד שהילד חזר מהגן הוא בפעילות. פעילות חצר, טיול, פעילות מפגש, פעילות יצירה או אינטראקציות חברתיות, נקווה שחיוביות. האם כעת לא הגיע הזמן לאפשר לו להיות קצת פסיבי וסופג, בלי שום דרישות וגבולות. האם לא מתאים לאפשר לילד לצפות חצי שעה בטלוויזיה כשחוזר מהגן, בדיוק מהמקום הזה של להרגע, להוריד הילוך ולנוח ? האם זה יאפשר לילד להרגע, לאגור כוחות  לחלק השני של היום. האם נפגוש אחר כך ילד יותר רגוע או פחות עצבני ?

לפרוק, לפרוק לפרוק – במהלך היום הילד צובר תסכולים חברתיים, צורך לעמוד בתוך גבולות מסגרת ומשמעת ואילו כאשר חוזר הביתה מרגיש פעמים רבות שהוא יכול להשתחרר ולפרוק את התסכולים והגבולות שצבר במהלך היום. זאת הסיבה שאנחנו כהורים צריכים לאפשר זאת. איך עושים זאת ? ישנם ילדים שפורקים תסכולים וגבולות דרך מילים. דרך שיחה ותשאול חוויות הגן הם משתפים ברגשות חיובים ושליליים ובקשיים אותם חוו במהלך היום. ילדים אחרים ולעיתים צעירים צריכים דרכים חלופיות לבטא פריקה של גבולות והוצאת תסכולים. ניתן לעשות זאת דרך תנועה (הליכה לגן משחקים, טיול) או עבודה עם חומרים שמאפשרים הוצאה של דחפים ותסכולים (פלסטלינה, גזירה של חומרים קשים וכד')

לסיכום, אחרי שמונה- תשע שעות בגן ובצהרון חוזרים ילדים רבים הביתה ומציגים סגנון מעבר שלילי הכולל בכי, כעס או תסכול. אנחנו ההורים מתוסכלים גם כן מכך ולא מבינים למה זמן המפגש והחזרה הביתה אינו שמח ונעים. חשוב שניקח זמן למחשבה ונבדוק מה עושים בחצי שעה- השעה הראשונה של המעבר מהגן אל הבית. האם יש מקום להכניס ארוחת ביניים, להקדים ארוחת ערב, לצאת לטיול, לאפשר צפייה בטלוויזיה או עבודה עם חומרים, לפצל בין ילדים כדי למנוע מריבות.  מה נעים לילד ולהורה, מה מסייע לעשות את המעבר נינוח ותואם לצרכי הילד וההורה.