נוסעים לטיול עם ילד בן שנתיים ? קראי על האתגרים ההתנהגותיים ודרכי תגובה מומלצים

13.4.2013

בגיל שנתיים התנהגות הפעוט עלולה להיות בלתי צפויה. למרבית המזל במשך השנה האחרונה הוא עשה צעדים גדולים ביכולתו להבין. הוא כבר יודע מספר דברים בקשר לבטיחות- כמו לשבת בעגלת הקניות, לאחוז ביד אמא או אבא כאשר חוצים את הכביש. אלו דברים שאין עליהם ערעור, למרות זאת הוא יכול לבדוק את הגבולות האלו בקביעות. אפשר גם להסביר לפעוט את התוצאות אם לא יתנהג כראוי (כמו למשל" אם תמשיך לצעוק נצטרך לעזוב את המסעדה ואז לא תוכל לאכול כאן את הגלידה" ) ילדכם עשוי לשנות את התנהגותו לטובה אם הוא ידע שאתם רציניים בקשר לתוצאות מעשיו, או שעלול לא לשנות. במקרה השני תהיו מוכנים להמשיך בקו שנקטתם.

אז מה עושים כאשר הפעוט לא מתנהג כראוי למשל בזמן הארוחה ? התייחסו אל הפעוט כיצור מבין וחושב והסבירו לו את מעשיכם. לפני זאת עדיף להשקיט את התפרצויות הזעם על ידי וידוי שהילד לא רעב או עייף ומותש היום ארוך. במצב כזה שום דבר לא יעזור. אם וידאתם שהכול כשורה, נסו לראות את המצב מנקודת המבט של הפעוט. התפרצויות הזעם הם אמצעי עבור הילד להפעלת כוח בחייו. כאשר הוא כזה אדם קטן, וכול אלו שסביבו אומרים לו מה לעשות, ומה לא לעשות, הוא רוצה שגם לו תהייה קצת שליטה על המצב. זה לא קשור בכלל אם הוא ילד רע, או אם אתם הורים רעים. נסו לראות אם אפשר להעביר לילד בחירה ושליטה על אירועים מסויימים ובו בזמן לשמור על גבולות התנהגותו.

אם הילד אינו נרגע מהתפרצויות הזעם, האסטרטגיה הטובה ביותר היא לקחת אותו למכונית, לשבת איתו עד שירגע. אם אינו נרגע, סיימו את הטיול וחזרו הביתה. אל תתפתו לוותר, במיוחד אל תשתיקו את הפעוט בצורה כזאת שכל עוברי האורח יסתכלו עליכם. ברגע שהילד יבין שהוא יכול לקבל כל מה שהוא רוצה על ידי צעקות, הוא ימשיך להשתמש בשיטה זו ובאינטנסיבית מוגברת.

אם אתם חושבים שאפשר להיענות לבקשת הילד, עשו זאת לפני שהעניין מגיע לנקודת הרתיחה. בגיל שנתיים, ניסיונות לעצמאות, בדיקת גבולות, וענייני בטיחות חדשים, עולים על הפרק. הסבתות יש קרוב לודאי שיתאימו את הבית ויזיזו חפצים שהפעוט יגיע אליהם או ישימו חפצים מסוכנים על מדפים גבוהים. היות וילדיכם לומד להזיז כסאות לכוון המדפים כדי להגיע אליהם חשוב לא לתת לו לצאת מתחום הראייה שלכם. הסכנות עורבות במקומות רבים בבית ובחוץ לו.