תפריט
תפריט
הפעוט בן שנתיים ושבעה חודשים ? ממשיך להיות מאתגר להיות הורה. מצד אחד הילד כבר גדל ואולי אם תשוו את התנהגותו לאופן שבו התנהג בגיל יום הולדת שנתיים תראו איזה תהליך עבר וכמה התבגר והתפתח. מנגד בעיות התנהגות צפות כל הזמן מתוקף הרכושנות, האגוצנטריות (מיקוד בעצמי), העדר ויסות רגשי.(קושי בדחיית סיפוקים). בגיל שנתיים יש צורך תמידי להציב גבולות, להסביר לפני כל מצב מה מותר ואסור ולמה ולנהל מצבי בכי ומשבר. חשוב להיות מספיק חזקים מול הבכי ולא לוותר על עקרונות, כללים וערכים חשובים בשביל שקט רגעי. בגיל שנתיים ילדים רבים מגלים את יכולתם להשתמש במילה "לא" . זה חלק מגילוי החופש ועוצמת השליטה . תפקידנו כהורים הוא לאפשר להתמודד עם כעס ותסכול בצורה מסתגלת יותר ולא דווקא באמירת לא, בבכי והתקפת זעם. במצבי כעס ותסכול של הפעוט מומלץ לספק לילד שתי אפשרויות בחירה (לדוגמא, אני רואה שאתה כועס מאוד, אתה רוצה להוציא את אדון כעס בבעיטות על הבלון נחום תקום או לתת מכות לכרית ?) . מומלץ ללמד את הפעוט שיש יותר אפשרויות תגובה מ"כן" ו"לא. אם הילד לא רוצה לצחצח שיניים אחרי המקלחת הוא לא חייב להגיד את המילה לא. הוא יכול להגיד כן, עוד מעט, אולי אחרי התוכנית טלוויזיה. מאוד חשוב להעשיר את דרכי התגובה של פעוט למצבים, בעיקר במצבים שקשים או לא רצויים לו.
גיל שנתיים ושבעה חודשים הוא גיל של התפתחות מוטורית רבה. הילד רץ מסביב למכשולים, מצליח לפנות בפינות, מטפס בקלות על מתקני גן משחקים ועולה ויורד במדרגות.
ליד שולחן מצליח הילד לבצע הרכבות הדורשות מספר סכמות ומשך הריכוז ממשיך לעלות. ישנם ילדים שיכולים להתרכז ברצף במשחק או פעילות אחת כ-6 דקות ויש כאלו שמתרכזים במשחק אהוב אפילו חצי שעה ברצף.
המשחק הסימבולי ממשיך להתפתח. אם בגיל 24 חודשים סכמת המשחק הייתה פשוטה וקצרה (הפעוטה משחקת במשחק בו מאכילה את הבובה), כעת הסכמות ארוכות ומורכבות יותר (לדוגמא, הפעוטה מאכילה את הבובה בכל מני סוגי מאכלים, מדברת אליה ואז מרדימה על הידיים, מכניסה למיטה ומכסה אותה בשמיכה).
המשחק בגיל שנתיים ושבעה חודשים ממשיך להיות משחק מקביל אך ישנם כבר יותר ניצנים של מצבים בהם הילד משחק לכמה רגעים עם ילד אחר. הדבר תלוי גם במידת החברותיות המובנת של כל ילד. ילד עם אופי סוליסטי יותר עשוי להמשיך להעדיף באופן קבוע משחק מקביל או אישי על משחק קבוצתי קצר.
