הפעוט חושב שהוא מחליט מה יאכל או מתי ילך לישון ?

28.10.2013

למרות שפעוטות רבים רוצים לעשות הכל לבד ובדרך שלהם, אין מנוס מלאפשר להם לבחור אך בתוך הגבולות שמציב ההורה. הגבולות שמציב ההורה מבוססים על ההנחה הפשוטה וההגיונית כי הפעוט אינו בעל היכולות להבין סכנות ואינו בעל יכולת להתמודד עם חירות מלאה. הגבולות מונעים מהפעוט להפגע ומאפשרים לו להתמודד עם סביבה המתאימה ליכולותיו הרגשיות, המנטליות והגופניות. הורה יקר, אף פעם אל תראה עצמך כרע כאשר אתה מציג גבולות. הפעוט עלול לכעוס, לרטון, להכנס לסופת כעסים, לצרוח בלי סוף אך אתה אינך צריך להתקפל. הפעוט עדיין אינו מבין את חשיבות הגבולות. אתה לעומתו יודע ומבין אותם.

אלו סוגי גבולות זקוק הפעוט והילד הצעיר ?

הצבת גבולות – גבולות הסכנה
הגבול הראשון והברור מאליו הוא גבול הקשור בסכנות. פעוט אינו יכול לחצות כביש לבד, או ללכת במקום הומה אדם או במקום שעלול למעוד. גם אם אינו רוצה לתת יד ליד כביש סוען זוהי אינה בחירתו. תפקיד ההורה הוא להסביר לפעוט כי אין בררה. ההורה צריך להסביר לפעוט למה חשוב לתת יד או להקשיב להורה (להסביר לו מה הסכנה – למרות שיתכן מאוד והילד אינו מבין אותה) ויקבל אותה בזעם או חוסר שביעות רצון.

הצבת גבולות – גבול כמות הגירויים
כל תינוק או פעוט מגיע לשלב הצפה מכמות שונה של גירויים וזמן שונה של חשיפה. ההורה צריך להציב לפעוט כמות גירויים מתאימה בטווח זמן מתאים. כך לדוגמא, אם הפעוט ישב בחדרו כאשר כלל המשחקים מסודרים במקומם ורק חבילת הקוביות מפוזרת, אין ספק שיוכל להנות מהקוביות (לפרק מגדל, להרכיב מגדל, לסדר קוביות לרכבת אחת אחרי השנייה ועוד). לעומת זאת, אם על הרצפה יהיו גם קוביות, גם פאזלים מפוזרים וגם אוסף המכוניות שלו. סביר להניח כי הפעוט יקפוץ מדבר לדבר ויתקשה לשחק באופן ממוקד בדבר אחד. זאת הסיבה שבוחרים משחק אחד כל פעם ומשחקים בו כמה דקות (בהתאם לטווחי הקשב והריכוז של הפעוט). לאחר שממצים, מסדרים הכל, מחזירים ומוציאים משחק חדש.

הצבת גבולות – גבולות באפשרויות בחירה
לא שואלים פעוט את השאלה מה אתה רוצה לאכול היום ? פעוט וגם ילד צעיר לא יודעים להתארגן בשאלה פתוחה שבה אין סוף אפשרויות בחירה. במקום זה שואלים את הפעוט האם אתה רוצה לאכול יום שניצל או פסטה ? לפעוט עדיף גם להציע ובמקביל להראות להם את האוכל (ולבקש ממנו להצביע מה רוצה). בקיצור, חשוב וכדאי לתת לילד אפשרות בחירה כדי לאפשר לו להביע העדפות וצרכים (לא לקבוע עבורו הכל) אך לאפשר לבחור דבר אחד משתי אפשרויות.. ילד גדול יכול לקבל יותר אפשרויות בחירה אך גם כדאי להגביל את הבחירה.

הצבת גבולות – הגבלת התנהגות בלתי רצויה
יש הורים שכל כך רוצים לרצות את ילדיהם שהם אינם אומרים לעולם את המילה "לא" ולמעשה הם פוגעים בילד. פעוט צריך לשמוע את המילה "לא" או את המשפט "זה אסור", "ילד רע". כשההורה אומר "לא" על התנהגות מסויימת/מאכל מסויים וכד' הוא מלמד את הפעוט להתמודד ולקבל גבול. ההתמודדות הרגשית לקבל גבול מאוד חשובה  (היא מפתחת יכולת איפוק) היכולת לקבל בסופו של דבר גבולות מכינה אותנו להתנהל בעולם שבו אין סוף גבולות (אי אפשר לקחת מילד אחר משחק, לקחת בלי לקנות מזון בחנות, לאכול בלי סוף שוקולד…). זוהי הכנה חשובה לחיים. ילד ללא גבולות אינו מצליח להשתלב במסגרות גן ובית ספר ומתויג כילד מופרע. חשוב שההורה ילד אותו במקביל למה שאסור, מה כן מותר. לדוגמא, אפשר לשחק במשחק הזה אבל רק אחרי שהילד השני יסיים ויחזיר אותו…

זה ננשמע אולי פשוט, מובן מאליו ואולי קל, אבל מול פעוט כועס, בוכה ומתפרץ זאת עבודת חינוך אמיתית הדורשת הרבה אנרגיה,  רגישות, שיטתיות ועקביות.