הילד מגלה פחדים ? מה חשוב שאתם תעשו

15.2.2014

מתישהו תפגשו את הפחד של הילד שלכם, גם אם הוא נולד להיות סופר אמיץ. יש פעוט שיפחד מבלונים, השני יפחד מכלבים, השלישי מהים, הרביעי מהרעם, החמישי יפחד מהדוד הכי אהוב במשפחה. אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות לילד הוא לא לכבד את הפחדים שלו. אם אתם בדרך כלשהי משדרים לילד שהפחד שלו הוא טפשי, לא מוצדק או לא קיים אתם פוגעים בילד. אם אתם מעודדים אותם לעשות משהו שמפחיד אותם ושהם לא רוצים אתם לא רק משמרים את הפחד שלהם אלא אתם מפתחים בהם תחושת אשמה או השפלה. בד בבד, אתם מפתחים בהם תחושה בדידות , תחושה של אף אחד לא מבין אותי.

כשאומרים להורים כי צריך לכבד פחדים של ילדים, אין הכוונה שצריך לקבל אותם כנכונים. הבלון הוא לא באמת מסוכן והרעם בחוץ לא באמת יפגע בי. הכוונה היא לתת לילד תחושה של יחס רציני לפחד שלו. להסביר לו שאתם מבינים שהוא פוחד מהבלון/כלב/רעם/מים. מומלץ לדבר עם הילד ולשאול אותו למה הוא פוחד מהדבר בסבלנות רבה. אולי אז תקבלו הנחיות יסוד שגויות ותוכלו בשיחה להסביר לילד שהדברים מהם הוא פוחד לא יקרו בגלל סיבות א',ב,', או ג'. לא בטוח שהילד יבין או יקבל את הדברים אך בהחלט מדובר בתהליך חיובי ומכבד. גם אם הילד לא מצליח להסביר למה הוא פוחד מדבר מה, חשוב שיקבל יחס של כבוד לפחדיו. יחס של כבוד מתבטא בהבהרות חוזרות על הבנת הפחד ומתן לגיטימציה " זה בסדר לפחד מהבלון", לצד ניסויים קצרים וחוזרים המאפשרים לילד "לשבור" את הפחד, רק אם מסכים כמובן. לדוגמא, להישאר במסיבה שיש בה בלונים אבל לשבת רחוק מהם.

מרבית הפחדים עוברים עם הגיל אך תחושת חוסר הכבוד לפחד, ההשפלה או הבדידות בהתמודדות עם הפחד לא עוברת כל כל כך מהר. דאגו להיות מכבדים, מנומסים וסובלניים לגבי פחדי ילדיכם.