מכניסה את הילד למסגרת לפני גיל שלוש ? איפה הפיקוח ?

פיקוח על גני ילדים פרטיים
 
מבוסס על מאמר ב"ישראל היום" מ20/6/2014
 
בשנת 1965 חוקקה הכנסת חוק לפיקוח על מעונות יום. החוק מתייחס לכל מעון-לפעוטות, לקשישים ולכל אוכלוסיה אחרת של חסרי ישע. בחוק יש דברים יסודיים וברורים מאליהם שלא מתקיימים היום הגנים פרטיים: שלמפעיל המעון יהיה רישיון, שיהיו מפקחים שיוכלו לבקר במעון , ומי שלא יעמוד בדרישות האלו ייסגר המעון.
בשנת 1968 נוספו לחוק תקנות נוספות שמפרטות חובות של מפעילי מעונות לפעוטות עד גיל 3 : לתת אוכל מספק, שינה, תנאי היגיינה הולמים , קשר בין הגננת להורים, עדכונים שוטפים, ועוד.  גם נקבע שלא יהיו במעון עונשים גופניים, שלילת מזון, או כליאה כאמצעי משמעת, ולא כל עונש אחר שעלול לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
בישראל יש כיום כ-400 אלף ילדים בגילים 0 עד 3 שנים ורק כרבע מהם נמצאים במערכת המפוקחת של משרד הכלכלה.
המשרד מנסה בשנים האחרונות לתקן את חוק הפיקוח על המעונות, כך שכל המעונות הפועלים כיום בארץ יוכנסו לפיקוח של משרד הכלכלה, בצורה כזו שתאפשר פיקוח ובקרה על הבטיחות, הביטחון, התברואה, הפדגוגיה וכ"ו, אבל גם לתת מענה לביקושים הגבוהים, יצירת תחרות, הורדת מחירים, ועידוד משפחות נוספות להצטרף למעגל העבודה, תוך מתן סבסוד לתשלומי המעונות.
בשל התנגדויות של גורמים שונים לא הצליחה החקיקה בכנסת לתת תשובות על בעיות אלו.
בעוד שחוק חינוך חינם הקל משמעותית על הורים לילדים מעל לגיל 3 שנים, הורי תינוקות ופעוטות מוציאים אלפי שקלים בחודש על מסגרת חינוכית כלשהיא החל מגיל 3 חודשים שאז מסתיימת חופשת הלידה הקצרה של אמהות בישראל.
מדובר בסכומים רציניים שנאלצים ההורים להוציא. הורים שהם צעירים בתחילת דרכם שמשלמים גם משכנתא גבוהה, והסיבה היא שאין מסגרות של המדינה שמסבסדות גנים פרטיים לילדים מתחת לגיל 3 שנים.
בארץ יש כ-400 אלף ילדים בגילים שבין 3 חודשים עד 3 שנים.220 אלף מהם נמצאים במסגרת גני ילדים- מתוכם כ-100 אלף במסגרות מסובסדות (משפחתונים ומעונות) והיתר בגנים פרטיים. כ-180 אלף ילדים נמצאים עם אחד  ההורים, או עם סידור של הסבתא או מטפלת בתשלום.
מי שאחראי על גילאי 0 עד 3 שנים הוא משרד הכלכלה, שממונה על עידוד תעסוקת נשים. המשרד מפקח על כ-1700 מעונות פרטיים  וכ-3700 משפחתונים שבהם כ-93 אלף ילדים. את המעונות מנהלים ארגוני נשים כגון ויצו, נעמת, אמונה, ורשויות מקומיות ואחרים. במקומות אלו יש תקן מפוקח, שכר לימוד שנקבע לפי חוק הפיקוח על המחירים, וכן קבלת סבסוד להורים הזכאים, לפי קריטריונים שנקבעים מדי שנה.
אבל בכ-10000 מעונות אחרים החוק משנת 1965 לא נאכף כראוי. החוק הוא כללי מדי ומאפשר למשרד הכלכלה להעניש גנים רק באמצאות סגירתם בצו- ללא צעדי ביניים קיצוניים פחות כמו קנסות כספיים, סנקציות או התרעות. עד היום הוצאו צווי סגירה לגנים פרטיים בודדים ורק במקרים נדירים.

סמדר מושל, דוקטורנטית למדע המדינה באוניברסיטה העברית, כותבת לאחרונה עבודת דוקטורט, שבה היא מנסה להבין מדוע נושא הפיקוח על הגיל הרך לא הוסדר בישראל עד היום. היא הגיעה למסקנה שהמדיניות של כל הממשלות בנושא הייתה בעיקר תגובתית. ההמלצות המרכזיות לחקיקת חוק פיקוח ,העברת האחריות למשרד החינוך וההשקעה בפדגוגיה מופיעות בדו"חות של ועדות שונות כבר מתחילת שנות השבעים, וחוזרות כל כמה שנים- אך אינן מיושמות. בשנות השמונים היה עיסוק במעונות בעיקר סביב המחירים שהם גובים. רק בשנת 1987 הוצגה תוכנית מסודרת של התקנים הרצויים במעונות לילדים עד גיל 3 בגנים מפוקחים, שאינם מיושמים בפועל.
בראש הוועדה שחיברה את הדו"ח עמדה פרופ' מרים רוזנטל, פסיכולוגית מהאוניברסיטה העברית. המסמך קבע שיש ליישם מיד את חוק הפיקוח מ- , ,1965 וכי יש להעלות את מספר המטפלות פר ילדים ולדאוג להם להכשרה מתאימה.

סמדר מושל, קיבלה גם את תגובת מנהלת האגף למעמד האישה ומעונות יום במשרד העבודה והרווחה בזמנו, איווט סעדון. התגובה ממחישה את יחסה של המדינה לנושא לאורך השנים: "לא ניתן להעמיד את הנושא כבעל עדיפות עליונה בהקצאת המשאבים הממשלתיים, על כל המשתמע מכך לגבי יכולתנו לאמץ את המלצות דו"ח ועדת הסטנדרטים…. נראה כי יש להתרכז באותם סעיפים קטנים בדו"ח המתייחסים לטווח הקצר והניתנים ליישום ללא השקעות מאסיביות"

מאז ועד היום היו הצעות שונות של חברי כנסת שונים לחוקק חוק פיקוח על גני ילדים פרטיים. אין טעם להלאות את הקוראים בפרטים, אולם נציין שכל הצעות החוק שהועלו מטעם חברי הנסת וראשי ועדות שונות בכנסת לא עברו את הקריאה השנייה, בעיקר עקב חילוקי דעות מהותיים בין חברי הועדות ובין חברי הכנסת, וגם עקב ניגודי אינטרסים. אולם לדעת רבים כשלון הפיקוח על גני ילדים פרטיים נובע בעיקר מכך שכל הממשלות לא רצו לתקצב את הסכומים הגבוהים הנדרשים ליישום החוק.