חוששת מאוד כשהילד מתקרב למצבי סכנה ? איך את מגיבה ?

10.2.2013

כולנו היינו רוצים שפצעי הילדות של ילדינו הסתכמו בפלסטר, חבלות יבשות ונשיקה על הברך, אבל במקרים רבים זה לא המציאות. כמה שנקפיד לשמור על בית בטיחותי, לא להשאיר ילדים ללא השגחה ולחגור ילדים בכיסא בטיחות עדיין הם עשויים לקפוץ, לטפס, ליפול, להידקר, להיחתך ולהפצע באלפי דרכים. לא משנה מה תעשו ילדים חיים רוב הזמנים בתנועה. יש כאלו שחיים רק בתנועה. משמעות הדבר שאי אפשר להגיד להם כל הזמן לא לטפס או לא לעלות מדי גבוה על מתקנים כדי שלא יקבלו מכה. חשוב מאוד שהילדים שלנו יקבלו מבטים ותגובות נינוחות כשהם מטפסים על מתקנים ומשחקים במרחב. ילדים להורים שמגיבים יותר מדי בחשש ובלחץ למצבי תנועה ומשחק במרחב יכולים לגדל ילדים מתוסכלים או חששניים. מעידות או נפילות קטנות של פעוטות וילדים הם דבר בלתי נמנע אבל נזק רב יגרם אם נשים דגש יתר על ביטחון ולחץ בכל הקשור לפעילותיהם הגופניות. ילדים רבים רצים על המדרכה, אז נכון שיש סכנה שירוצו לכביש אך אם נסביר להם היכן מותר ואסור לרוץ ואם נדאג שירוצו רק בצד הפנימי של המדרכה כשאנו נמצאים בצד הקרוב לכביש נוכל להמנע מריבוי תגובות ומחסומים. חשוב לנסות לראות כיצד נמנעים מלהגביל את הילד מתנועה ונמנעים מתגובות יתר לגבי סכנות גופניות לצד שמירה על בטיחות הילד.