אוכלת מעט ובריא אך עדיין מתקשה להרזות ? מה יכולה להיות הסיבה ?

27.4.2013

כמעט כל אישה מתחילה בדיאטה בשלב מסויים בחייה. זה מתחיל מסילוק הממתקים מהבית, רישום לחדר כושר והצהרה חגיגית וחשובה : אני מתחילה בדיאטה מהיום. בהתחלה זה נראה מבטיח. מקפידים על הליכה למכון הכושר, אכילת סלטים ומיעוט בפחממות ונכנסים למוד ספורטיבי וחשיבה חיובית. ואז משהו מתקלקל. החגים מגיעים ועימם הארוחות הרבות, הצורך להתמיד בהכנת האוכל הרזה הופך קשה, פיתויי הממתקים והקינוחים של הילדים עולה מכל עבר ואכילה רגשית מגיעה במהרה במקרי כעס, ריקנות ותסכולים מהעבודה והבית. במקרים כאלו הדיאטה נקטעת, מקרטעת ומדשדשת. מאידך ישנם מצבים שלמרות ההתמדה בדיאטה ואפילו ההקצנה בה, המשקל פשוט מסרב לרדת.
קבלו ארבע סיבות לאי ירידה במשקל שיתכן ולא חשבתן עליהם אך בעלות השפעה בתהליך ההרזיה:

 הסיבות לאי ירידה במשקל

אכילה רגשית
אכילה היא לא רק צורך גופני אלא גם צורך רגשי. בא לנו משהו מתוק, משהו שיתן לנו כוח, אנרגיה, מצב רוח טוב. אז אנחנו אוכלות גלידה, פרוסת עוגה או שוקולד. האם זה מה שאנחנו צריכות באמת ?האוכל אצל רבים מאיתנו הוא בכלל תחליף לצורך אמיתי אחר. בדרך כלל מה אנחנו צריכות זה מנוחה (יותר שעות שינה), שתיה (מים) להרוויה את צמאוננו או שיחה טובה עם הבעל, החברה או בני המשפחה או אפילו חברים בפייסבוק כדי לפרוק תסכולים, כעסים או במקרה החיובי שמחות וחוויות יום יום.
כלל ראשון באכילה – לזהות אכילה רגשית (הן במצבי שמחה והן במצבי תסכול) ,להמנע ממנה כמה שניתן ולהחליף אותה בצורך אמיתי.

אכילה מעטה מדי עוצרת ירידה במשקל
זה נשמע אבוסרד אך אם את אוכלת מעט מדי לאורך זמן , הירידה במשקל יכולה להעצר כי הגוף מרגיש שהוא צריך לשמור על מחסני השומן שלו כמנגנון השרדותי. כל גוף, גם רזה, אוגר שומנים למצבי מחסור ורעב. כאשר הגוף איבד משקל מסויים מגופו הוא מגיע לנקודה שבה הוא נאלץ "לבחור" אם להשתמש במאגרי השומנים ולהסתכן בירידה במשקל, שנראת מאיימת על בריאות הגוף או לחלופין לשרוף פחות אנרגיה – להאט את קצב חילוף החומרים בגוף. התוצאה היא בדרך כלל ירידה במהירות חילוף החומרים. במצב זה קצב חילוף החומרים נעשה יותר ויותר איטי והתהליכים הפנימיים בגוף כמו חידוש תאי העור, השיער וכד' נפגעים (אז גם השיער והעור נראים פחות טוב) וכמובן קיים קושי להכנס להריון (כי הגוף נמצא בחסכון אנרגתי.
כלל שני באכילה – נמנעים ממצבי הרעבה עצמית ואכילה מעטה מדי. עדיף לאכול יותר אוכל במסגרת התזונה הקלוריות המתאימה למשקלך וגובהך ולהמשיך לבזבז קלוריות באמצעות פעילות ספורטיבית קבועה.

מסת השריר עולה והמשקל לא יורד
כולנו יודעות שפעילות גופנית קבועה היא המפתח לירידה במשקל ושמירה על משקל הגוף. מה שאנחנו מתקשות לזכור, להבין או לקבל הוא שברגע שאנו מתאמנות נכון (ומעלות מסת שריר באמצעות שילוב פעילות ארובית ואנארובית קבועה) אנחנו במקרים רבים נראה דווקא עליה במשקל הגוף (לפחות באופן זמני). עליה זאת נובעת מעליה במסת השריר. העליה במסת השריר היא מבורכת . ראשית את ודאי מרגישה חזקה ומחוטבת יותר ללא קשר למשקל, שנית אם תמשיכי לתחזק ולעלות מסת שריר בגופך את תמשכי להרזות בצורה בריאה יותר היות ותאי שריר שורפים יותר קלוריות במנוחה מאשר תאי שומן. קחי בחשבון שאיזון נכון בין תזונה מאוזנת ובריאה לבין פעילות ספורטיבית לאורך זמן תניב את התוצאה הרצויה – אובדן תאי שומן ולא פחות חשוב תהליך הרזיה בריא.
כלל שלישי – ממשיכים להתאמן גם כשלא יורדים במשקל, מודדים הקפים, מתרשמים מחיטוב הבטן והירכיים ומבינים שמדובר בתהליך הדרגתי.

אכילה עם הפסקות ארוכות פוגעת באיזון רמות הסוכר ומעודדת אכילה מרובה מדי בזמני הארוחה
בגלל שעות עבודה ארוכות, צורך לטפל בעניינים דחופים, טיפול בילדים ושלל תרוצים אנו מסגלות אכילה בפערי זמן גדולים. כך יוצא שאוכלים ארוחת צהריים בשעה 13:00 ורק בשעה שבע בערב מתחילים להכין ארוחת ערב לעצמנו. במקרים אלו ירידה בצריכת הקלוריות במהלך ההפסקה גורמת לירידה ברמת הסוכר ולירידה בהפרשת הסרטונין (מוליך עצבי) בצורה קיצונית. מצב זה מעורר בנו צורך לאכילה מרובה ולתחושת מחסור אמיתית. אנחנו מתיישבות לאכול בארוחת ערב ורוצות לאכול עוד ועוד ועוד. בצורה זאת אנו מעמיסות על מערכת העיכול כמויות גדולות של מזון, שבאופן בלתי מפתיע לא מתפנות למצבורי השומן.
כלל רביעי ? מקפידים על פערי זמן סבירים בין ארוחות עיקריות, אוכלים בין הארוחות פרי, יוגורט או חטיף בריאות (מזון עם התחלה וסוף מוגדרים וערך קלורי ידוע מראש) כדי לשמר רמות סוכר יציבות (וכדי למנוע אכילה מרובה מיד בזמן ארוחות עיקריות ואחריהם) . אוכלים בזמן הארוחות העיקריות פחממות מורכבות השומרות על רמת סוכר יציבה לאורך זמן (לחם שיפון מלא, דגנים מלאים, אורז מלא וכד').