מכינים אותך ללידה, מסייעים לקבל כלים איך לטפל בתינוק, איך להאכיל ולהשכיב אבל עליך לא מדברים. איפה האמא בכל הסיפור. זאת שקמה, מאכילה, מחתלת, מארגנת את הבית. אולי הגיע הזמן שכל רופא משפחה יחליט להזמין יולדת אחרי לידה ולשאול לשלומה הנפשי. לשאול אותה איך היא מתפקדת עם חודשים של לילות של חוסר שינה, עם טיפול אינסופי בתינוק ובבית. האם היא זקוקה לתמיכה נפשית ,האם יש לה מספיק עזרה והאם מעוניינת לפנות לעזרה לעזרה בקהילה. מי רואה את האמא אם היא אינה פונה לעזרה ? אחות טיפת חלב, רופאת המשפחה, רופאת הילדים, בני זוג, שכנים, חברים ובני משפחה. כולם אחרים לעקוב אחרי מצבים הנפשי של נשים אחרי לידה ולהפנות למוקדי העזרה במידת הצורך.

דיכאון לאחר לידה הינו מצב רפואי הפוגע בכ-10 אחוז ממאוכלוסיית הנשים ללא קשר לגילם, מצבם הסוציו אקונומי ומיקום הגאוגרפי. הדיכאון מוסבר על ידי אוסף של סיבות פסיכולוגיות, גופניות וכימיות, לצד עבר נפשי רגיש. הגורמים הפסיכולוגים יכולים להיות קשורות ללחץ נפשי לפני ובמהלך ההריון. כמו כן, משייכים את הדיכאון לקונפליקטים בלתי מעובדים ובלתי פטורים הקשורים לקשר בין היולדת לבן הוריה, תחושת הדימוי העצמי של האם, קונפליקט זהות האם הקשורה לקריירה שלה ולתחושת התלות מול עצמאותה. הגורמים הגופניים הינם סיבוכים גניקולוגים במהלך ולאחר הלידה ופגיעה בתפקוד בלוטת התריס.

הפרעות הורמונליות קשורות אף הם ללידה. כל מי שעברה לידה חשה את הדכדוך, הבכי וחוסר היציבות הרגשית בחודשים שלאחר לידה. יש הטוענים כי המערכת ההורמונליות הקשורה להתמודדות עם לחצים מדוכאת לאחר לידה ויכולה להוות חלק מהסיבה להתפתחות הדיכאון. היסטוריה רגשית – כיום ידוע כי נשים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של דיכאון בחודשים אחרי לידה הם גם נשים בעלות סף רגישות נמוך לשינויים הורמונלים ונפשיים. לפיכך נשים שנוטות לחוות תסמונת קדם וסתית הכוללת שינויים במצב רוח ונשים בעלות עבר של בעיות נפשיות נוטות לפתח דיכאון אחרי לידה בסבירות גבוהה יותר מנשים ללא נטיה זאת.