דיכאון היא מצב המתבטא בירידה משמעותית במצב הרוח, אובדן התעניינות והנאה מפעילויות , ירידה נכרת באנרגיה והתעייפות מהירה מתפקוד. מצב זה מגיע בעוצמה וברציפות ובמשך שבועים לפחות. חומרת הדיכאון קשורה לחומרת הסימפטומים והירידה ברמת התפקוד. הדיכאון מתבטא בהבט הרגשי, הקוגניטיבי, המוטיבציוני והפסיכופיזיולוגי.
במרכיב הרגשי – המצב רוח בתקופת הדיכאון מתאפיין בעצבות, חוסר תקווה ויאוש. יש אובדן עניין והנאה מפעילויות חיים. ישנם התקפי בכי. מצב הרוח הירוד הינו קבוע, לעיתים קיים קושי במהלך היום אך באופן כללי המצב רוח אינו משתנה לטובה. לעיתים קרובות עולות תחושות של רגשות אשם, ביקורת, שנאה עצמית. לעיתים תחושות של אי שקט ומתיחות או מאין אדישות למציאות הקיימת.
המרכיב הקוגניטיבי – מהלך החשיבה איטי, ישנם קשיי זיכרון והססות לפעולה. תוכן החשיבה מאופיין בראיה פסימית ושלילית של המציאות תוך ביקורת עצמית גבוהה שאינה תואמת את המציאות. ההווה, העבר והעתיד נצבעים בשחור ומתוארים בעיניים שליליות. מחשבות יכולות לעסוק במוות, מחשבות אובדניות ומחשבות היפוכונדריות.
המרכיב הרגשי מוטיבציוני – נוכח המחשבות והרמה האנרגתית הנמוכה יש הזנחה עצמית, המנעות מפעילויות רבות שלפני הדיכאון היו קלות ופשוטות. ישנה הפחתה משמעותית ביוזמה, ברצייה ובמוטיבציה ולכן יש פחות ופחות קבלת החלטות ועשייה. רמת האנרגיה נמוכה מאוד ומובילה לתחושת חולשה ועייפות. לאור מצב זה יש הפחתה משמעותית בפעילות ומעורבות חברתית ולעיתים גם העדר קשר עם בני משפחה. יש נטיה להסתגרות, לעיתים יש קושי בישיבה לאורך זמן ונטיה לשיטוט לכאן ולכאן.
המרכיב הפסיכו פזיולוגי – ישנם תלונות על כאבי ראש, בטן, קיימת ירידה בתאבון ולעיתים אובדן משקל גוף או לחלופין בולמוס אכילה. ישנם הפרעות שינה – קושי להירדם והתעוררות מוקדמת בבוקר.